אם ככה בוז'י מנהל משא ומתן, כך לפי אמירה שרצה אתמול בפייסבוק, הערבים היו מקבלים חצי ארץ. אין ספק שהרצוג ולבני הצליחו להפתיע אתמול כשהודיעו על הסכם הרוטציה שנחתם ביניהם. אחדות זה טוב. הציבור אוהב את זה. זה מעביר מסר חיובי ומשדר תקווה. הרצוג אמר השבוע שזה הזמן לשים את האגו בצד והתברר שבאמת התכוון לזה. זה לא עניין של מה בכך בימינו.
צילום: משה בן שמחון | צילום: משה בן שמחון
כשישקעו גלי האופוריה של מחנה השמאל, צהלות השמחה ישקטו והאורז ינוער משערם של החתן והכלה, יתברר האם המהלך היה נכון. ובמיוחד תינתן תשובה לשאלה, עד כמה הציבור מוכן לקבל את הזילות שנעשתה אתמול לתפקיד ראש הממשלה, ששני הפוליטיקאים התייחסו אליו כמטבע עובר לסוחר. מה שהוצג אתמול בערב כמו תקווה גדולה, לקול להקת המעודדות שהגיעה למסיבת העיתונאים, עשוי להתברר מחר דווקא כסימנים מתקדמים של ייאוש.
ככל שמתעמקים במה שהתרחש אתמול במחנה השמאל, קשה שלא להגיע למסקנה העגומה כי אין לו אפשרות להציג אלטרנטיבה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בעוד שלימין יש מנהיג מובהק כבר כמה שנים טובות, מנסה השמאל בלא הצלחה מרובה להעמיד מועמד אחר מטעמו. שמו בישראל היה "רק לא ביבי". תחילה זה תפס. עם חלוף הזמן הבינו שם שפתרון כזה לא יכול להחזיק לאורך זמן. ודאי שלא שלושה חודשים של קמפיין. לכן היו צריכים לייצר מועמד חדש, אמיתי, עם ראש וגוף. חיפשו אבל לא מצאו. לא בוז'י, לא לפיד, לא כחלון ובוודאי לא לבני, יכולים היו למלא את החלל. לכן יצרו את הברייה המשונה הדו־ראשית של אתמול.
השאלה שבוודאי תישאל בימים הבאים עד הבחירות היא מה עמד לנגד עיניהם של בני הזוג האובדים שהתאחדו, ליצור חזית שתדיח את נתניהו או לנהל את המדינה? ראש ממשלה זה לא משחק שאפשר להתחלק חצי בחצי וכולם מרוצים.
שאלה חשובה נוספת: מה יקרה אם יינתן לזוג המוזר המנדט ויבואו השותפים הקואליציוניים וידרשו גם הם נתח בשלטון. כמו ליברמן למשל, שבנה בעצמו על רוטציה. אם הרצוג היה מוכן לשלם פעם אחת, ועוד למישהי חסרת אלקטורט, למה שלא יואיל לעשות זאת שוב למי שיבוא עם מפלגה עם מספר דו־ספרתי של מנדטים? ראש ממשלה מתחלף בתורנות מדי שלושה חודשים? איך אומרים בשוק, הדבר הכי יקר הוא למכור פעם אחת בזול.
