ממקלף ועד כוכבי: כך עוצב צה"ל

הרמטכ"ל המכונן הראשון של צה"ל היה מרדכי מקלף, שכראש אג"ם וכרמטכ"ל היה הארכיטקט שעיצב את צה"ל של המאה הקודמת.

בהתחשב באיומים על ישראל - במהפכה הלאומית שסיפקה "צבא המונים" גדול, ובמהפכה התעשייתית שהפכה את התמרון היבשתי לממונע, עיצב מקלף את דוקטרינת הלחימה של צה"ל. היא נועדה לאפשר לו לסיים מלחמה בניצחון מהיר ו"זול" באמצעות הכרעת האויב, הודות לעליונות התמרון היבשתי, מגובה בעליונות אווירית.

את פירות הצבא שעיצב מקלף קטפה ישראל ב־67׳, ובעיקר ב־73׳, כשהודות לדוקטרינה ולעליונות התמרון היבשתי ולוחמיו, צה"ל התעשת וסיים את המלחמה "מהר ובניצחון מובהק וחד־משמעי, שאינו ניתן לערעור" - אך יקר. החלפתה של דוקטרינת מקלף בשלהי המאה הקודמת בדוקטרינה שנועדה להרתיע את האויב ב"אש מנגד", במקום להכריעו בתמרון בשטחיו, גרמה לניוון התמרון היבשתי ולהיקלעותה של ישראל לשרשרת של מלחמות התשה. בפני הרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי עמדו שתי אפשרויות: לחזור לדוקטרינה הישנה ולשקם את התמרון היבשתי שנוון - או לעצב צה"ל חדש בהתחשב בשינויים מהפכניים שחלו בעשורים האחרונים.

השינויים המהפכניים היו אלה: צבאות טרור נייחים, שבמקום לאיים בכיבוש ישראל, כבמאה הקודמת, מאיימים בהריסתה ובהחרבתה באש־מנגד; הפיכת שטחי התמרון, שאפשרו לצה"ל תנועה מהירה ונמוכת שחיקה, לשרשרת רצופה של מערכים מבוצרים מוגנים ב"מגינים אנושיים" וברקטות, שנועדו לשחוק את העורף הישראלי בירי ובמקביל אף את התמרון היבשתי של צה"ל; המהפכה החברתית הפוסט־לאומית, ששחקה את הלכידות החברתית בישראל, צמצמה את מספר המתגייסים והחליפה את הסולידריות באינדיבידואליות; והמהפכה החוקתית, שהפכה גם את שדה הקרב ל"שפיט משפטית".

כיוון שהוא "ממלכת האי־ודאות", וכיוון ש"בשדה הקרב שוגים כולם ומנצח זה ששוגה פחות" - עד למהפכה החוקתית היה שדה הקרב "שפיט משמעתית־פיקודית" בלבד, המהפכה הדיגיטלית־אלגוריתמית שגבולותיה הם השמיים. כוכבי בחר לעצב צה"ל חדש: הוא ניצל פריצות דרך טכנולוגיות קיימות ועתידיות, לשם בניית שתי יכולות בסיסיות שנועדו לאפשר לצה"ל לסיים מלחמה "מהר ובניצחון מובהק וחד־משמעי, שאינו ניתן לערעור". זאת, בלי שחיקת כוחות היבשה ובלי לפגוע ככל האפשר ב"מגינים האנושיים".

היכולת הראשונה שעוצבה היא היכולת להבחין בדיוק של כחוט השערה ובזמן אמת בין "מגינים אנושיים" לבין מחבלים, לשם השמדה מהירה ומאסיבית של מחבלים ואמל"ח, במינימום פגיעה אגבית באזרחים. היכולת השנייה שעוצבה היא תמרון יבשתי בגרסה חדשה: "עוצבות רפאים" זריזות, נמוכות חתימה ולכן גם נמוכות שחיקה, עתירות מודיעין ואמצעי קטילה עוצמתיים אוטונומיים, שנועדו לבצע חדירות לפרוסקופיות מהירות לעומק שטחי האויב. זאת, לשם השתלטות סלקטיבית על יעדים ועל שטחים שאחזקתם חיונית להכרעת המלחמה, ובמיוחד לשם השגת יתרון במו"מ המדיני לסיומה בתנאיה של ישראל.

כדי לצמצם את ממדי ההרס בעורף, עוצבה תפיסה הגנתית שמבוססת על "מטרייה" גדולה ומתעבה של מגוון "כיפות ברזל". כדי לצמצם את משך המלחמה, הוחלפה אסטרטגיית המלחמה הליניארית של המאה הקודמת באסטרטגיית מלחמה חדשה סימולטנית: "ממטרת" אש־מנגד אינטנסיבית, שתפעל בו־בזמן ב־360 מעלות נגד כל מקור ירי לעבר ישראל, בכל מקום ובכל עומק שיימצא.

עליונות איכותית אפשרה לצה"ל להכריע ליניארית שלושה צבאות מדינתיים בשישה ימים. כדי להשמיד סימולטנית מאות אלפי רקטות, טילים וכטב"מים בשישה ימים, נדרש להשלים את העליונות האיכותית בכמותית. הוצאת "דוקטרינת כוכבי" מהכוח אל הפועל היא משימה מאתגרת, עתירת ממון וארוכת שנים. הכרחי שאת הדרך שכוכבי הרמטכ״ל המכונן והארכיטקט פרץ - ימשיך ויבצר רמטכ"ל מכונן ובנאי גדול.