לפני שהחל המונדיאל בקטאר, כלי התקשורת ברחבי העולם התעסקו בצדק בעיקר בעוולות החברתיות של המארחת. התקווה היחידה היתה שהכדורגל יתעלה לרמה כזו שתשכיח הכל, תחזיר אותנו לכמה שבועות לילדות, ותייצר טורניר קוסמי שייזכר לדורות.
ואכן, גביע העולם שהסתיים ביום ראשון שעבר הפך לאייקוני, בזכות דרמות בשלב הבתים, הפתעות גדולות בשלבי הנוקאאוט וכמובן הדרך שבה ליאו מסי וארגנטינה זכו בתואר והוציאו מיליונים במולדתם לחגיגות שמסרבות להסתיים. החל מהיום, הליגות הבכירות חוזרות לפעילות, וגם אם יש לנו תחושת קתרזיס אדירה מהמונדיאל, בסוף אלה הם חיינו, אז הנה תזכורת קצרה למאבקי הצמרת שמחכים לנו.
אנגליה
ב־14 המחזורים הראשונים בפרמייר ליג, מדי שבוע ארסנל הלכה וצברה תאוצה, ולפגרה יצאה כשהיא בפסגה עם פער של 5 נקודות מהשנייה - מנצ'סטר סיטי. בכל פעם שחשבנו שתותחנים ייפלו, החבורה של מיקל ארטטה המשיכה בשלה, נראתה מחוברת וכזו שבאמת יכולה להתמודד על התואר. כעת היא תצטרך לעמוד במבחן אופי כדי להמשיך לדהור קדימה.
הבעיה הגדולה שלה היא הפציעה של גבריאל ז'סוס במהלך המונדיאל, שצפוי לחזור רק בפברואר. סיטי, האלופה, תחכה בפינה ללונדונים עם אלוף העולם הטרי חוליאן אלבארס. מי שעד כה נחשב למחליף של ארלינג הולאנד, יכול להפוך גורם משמעותי גם בריצה לעוד תואר מקומי.
שאר הגדולות – טוטנהאם, מנצ'סטר סיטי, ליברפול וצ'לסי - ייאבקו על המקום ברביעייה הראשונה שמובילה לליגת האלופות, וכל אחת מהן גם צריכה להתמודד עם הבעיות שהפגרה השכיחה או יצרה. אנטוניו קונטה למשל יצטרך לאסוף את הארי קיין ורישארליסון שבורי הלב כדי לנסות להתקרב לשתי המועמדות לתואר, בעוד באולד טראפורד, אריק טן יצטרך להוכיח שסאגת כריסטיאנו רונאלדו הייתה משתלמת וכעת הוא יכול לסחוב את החבורה המלוכדת שלו לפחות בחזרה למפעל הבכיר ביבשת בעונה הבאה. מי שלא כדי להתעלם ממנה, היא ניוקאסל, שמתחילה להראות כי הבעלות הסעודית כבר מייצרת תוצאות.
איטליה
13 ניצחונות, 2 תיקו ו־0 הפסדים. יחס שערים של פלוס 25 ו־8 נקודות פער מהשנייה מילאן. אם יש קבוצה שהמונדיאל הגיע לה בתזמון גרוע במיוחד, היא מוליכת הסריה אה נאפולי. התכולים סיפקו תחילת עונה נדירה, כבשו את הפסגה והראו סימנים של מועמדות אמיתית לסקודטו - ראשון מאז 1990. אמנם הרווינג לוזאנו המקסיקני חוזר קצת שפוף מקטאר, אבל צמד החברים שלו להתקפה - ויקטור אוסימן וחביצ'ה קוורצחליה לא היו חלק מהטורניר והמנוחה שזכו לה יכולה לאפשר המשכיות.
מילאן, אינטר, יובה ורומא דולקות אחרי נפאולי, אבל הן צריכות החל מהשבוע הבא להשיג כמה שיותר נקודות ולקוות למעידה של לוצ'יאנו סאפלטי ושחקניו. אחרי שאהובתו, ארגנטינה, החזירה את גביע העולם לבואנוס איירס, בדרום איטליה מקווים שרוחו של מראדונה תביא עימה דאבל מרגש.
ספרד
מסע השיקום שצ'אבי עושה בקאמפ נואו ומסע הרכש בקיץ האחרון, הוכיחו את עצמם לפחות בחלק הראשון של העונה. אל הפגרה יצאה ברצלונה כמוליכת ה"לה ליגה" עם פער של שתי נקודות על ריאל מדריד. רוברט לבנדובסקי הפציץ כמו בבאיירן מינכן וצפוי להמשיך לעשות זאת, אבל מה שצריך להדאיג את ה"בלאוגרנה", היא העובדה שהצוות המסייע שלו - אוסמן דמבלה, ראפיניה ופראן טורס מגיעים שבורי לב אחרי המונדיאל - ויצטרכו להרים את עצמם מנטלית כדי להשיב את האליפות לקטאלוניה. ריאל מצידה אמנם כבר חושבת על הקיץ הקרוב, וחולמת על קיליאן אמבפה וג'וד בלינגהאם, אבל היא לא תוותר בקלות, בטח אם לוקה מודריץ', וינסיוס וקארים בנזמה יהיו בכושר.
צרפת
פ.ס.ז' יצאה לפגרה כשהיא מוליכה את הטבלה ומקדימה את השנייה לאנס ב־5 נקודות, לא משהו שצריך להדגיש יתר על המידה. בעידן הקטארים, האליפות חשובה אבל היא הופכת לסיפור רק אם הקבוצה מעיר האורות מאבדת אותה. האתגר הגדול של פ.ס.ז', כמו תמיד, הוא בעיקר אישי, להישאר מפוקסים ולשייט לתואר.
הבעיה היא שכריסטוף גאלטייה יצטרך להתמודד עם משהו שאף מאמן לא התמודד איתו עד היום - אלוף עולם טרי שמח במיוחד, וכמה פרצופים זעופים מסביבו שכוללים את אמבפה, ניימאר ואשרף חכימי. לא ברור כמה זמן ייקח לחבורה הזאת לחזור לעצמה, כשנראה שהראש שלה נמצא כבר בשמינית גמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן בפברואר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו