החוק השנוי במחלוקת הנקרא בשמו הרשמי "חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור" אושר לאחר דיון ממושך במליאת הכנסת ולאחר סידרה ארוכה של ישיבות בועדת החוקה.
החוק שיזמה הממשלה מרחיב את סמכויותיהם של שוטרים בחיפוש כדי להגביר את הביטחון ולמנוע הכנסת נשק או אמצעי חבלה בהסתר.
החוק במתכונתו החדשה קובע כי אם יש לשוטר "חשד סביר שאדם עומד לבצע עבירת אלימות נגד אחר, הוא רשאי לערוך חיפוש על גופו כדי לבדוק אם הוא נושא עמו נשק שלא כדין. כמו כן מעניקה הצעת החוק סמכות לקצין בדרגת מפקד מחוז להכריז על מקום שקיים לגביו חשש ממשי שעלולה להתבצע בו פעילות חבלנית עוינת כמקום שבו רשאי שוטר לערוך חיפוש על גופו של אדם כדי לבדוק אם הוא נושא עמו נשק שלא כדין, אף אם לא קיים נגדו חשד סביר.
החוק מחייב את השר לביטחון פנים לדווח לוועדת החוקה של הכנסת ב-1 בנובמבר של כל שנה, על מספר ומיקום ההכרזות שניתנו בדבר חשש ממשי שעלולה להתבצע בו פעילות חבלנית עוינת.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) בירך על אישור החוק ואמר כי בנוסח שאושר "מצאנו את האיזון בין שמירת כבוד האדם ולבין מתן אפשרות למשטרה למלא את עבודתה". לדבריו הוועדה הידקה את הבקרה ביחס לחיפוש הביטחוני והוסיפה דרישה של "חשד סביר" למעשה אלימות לצורך החיפוש הפלילי והוגדר באופן רחב יותר מושג "חשד סביר". עפ"י הנוסח שאושר לא יערך חיפוש אלא אם יש חשד למעשה אלימות.
נציגי האופוזיציה מתחו כצפוי ביקורת חריפה על החוק . ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) הזהירה כי החוק החדש יגרום לכך שאנשים עם חזות מזרחית, ועם עור שחום כמו בני העדה האתיופית ובני מיעוטים יעצרו ויעשה חיפוש על גופם. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר ש"זה חוק רע, מזיק, פוגע ומיותר, ולכן ההתנגדות שהוא מעורר היא כל כך רחבה וכוללת משפטנים, מומחים, עורכי דין, אנשים שמכירים את המטריה היטב".
ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה כי "אנחנו נותנים רישיון למשטרה להיטפל לכל מי שהיא רוצה בתירוץ של בדיקה, על סמך זה שיש לה חשד סביר, שהוא משהו סובייקטיבי ולא אובייקטיבי". ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמר כי "הבעיה המרכזית בחוק הזה, שהוא מנציח את התפיסה האומרת שכל אזרח הוא בגדר נאשם כל עוד לא הוכחה חפותו - בדיוק הפוך מאשר מה שהדין הפלילי צריך להיות". ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המאוחדת) אמר כי "החוק הזה מעביר מסר לשוטרים שאומר תעשו מה שאתם רוצים ומה שבא לכם, לא צריכים קריטריונים ושום דבר".
"חוק הספאם" אושר בוועדת הכלכלה
במקביל, אושר בוועדת הכלכלה חוק הספאם להמשך חקיקה. בקרוב יגיע הסוף למסרונים והודעות מוקלטות המציעים ברכת, קמעות ושידוכים בטלפון ובניידים. ועדת הכלכלה אישרה להמשיך בהליך החקיקה של "חוק הספאם" שיזם ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) שקידומו בכנסת הקודמת הופסק בשל הקדמת הבחירות.
מדובר בתיקון לחוק התקשורת שכבר עשה שינוי מבורך בהקטנת כמות דואר הזבל מחברות מסחריות, אבל לטענת ח"כ רוזנטל התיקון החריג גופים שהוגדרו "ללא מטרות רווח". הדבר אפשר לגופים אלה להציף את אזרחי ישראל ב"ספאם", דואר זבל באין מפריע. התיקון לחוק הספאם יאפשר לבית המשפט להטיל קנס בסך 1,000 שקלים על כל הודעה או שיחת "ספאם" שהתקבלה.
"מטרתם של הודעות הספאם מגופים ללא מטרות רווח, היא הוצאת כספים מאזרחי ישראל. הספאם המגיע מגופים אלה מטריד את האזרח לא פחות מן ההטרדות של הגופים המסחריים. החוק הקיים אינו מספק, משום שיש בו פרצה המאפשרת להטריד אותנו באופן חוקי. הדבר הפך למכת מדינה ודרך נלוזה למשוך כספים מהציבור. מטרת החוק שלי היא לגאול אותנו משיחות גאולה מקבר רחל וישועת הרשב"י למיניהן", אמר רוזנטל.