"אני רק חושבת על דיאטה ומתנפלת על חבילת עוגיות", או "הרופא אמר לי שאני צריך לרדת כ-30 ק"ג ועצתי בדרך הביתה, ואכלתי שווארמה בלאפה עם כל התוספות, שנים לא עשיתי זאת, מה קרה?" אלה הם דיווחים אמיתיים של רבים מאלה שסובלים מעודף משקל.
כלומר, התנהגות לא רציונאלית. אז מדוע זה קורה?
ובכן, החלק במוח שלנו שאחראי על הישרדות הוא המוח התיכון. החלק שאחראי על חשיבה רציונאלית, עיבוד נתונים וקבלת החלטות הוא קליפת המוח. כאשר אנחנו נתקלים באיום, המוח התיכון נכנס לפעולה. אחד המנגנונים הידועים הוא מנגנון "ברח או הילחם". ניתן לראות זאת גם בבעלי חיים. החתול, למשל, כאשר מאויים הוא מקמר את הגוף, שיערו סומר והוא מתנפל או בורח. מנגנון זה עתיק יומין, ובזכותו שרדנו.
דיאטה, אופנה, מתכונים ועוד המון דברים מעניינים - עכשיו במדור הלייף סטייל שלנו!
כאשר האיום אמיתי ומיידי, כמו היתקלות של אבותינו באריה בג'ונגל, המוח התיכון נכנס לפעולה וחייב להחליט תוך שניות כיצד להתנהג. הגישה לקליפת המוח נחסמת, אין הרי זמן להפעיל שיקול דעת ולשאול אם האריה רעב, אכל ארוחת צהריים או שאני ארוחת הצהריים שלו... אז כיום אנחנו לא נתקלים באריה, אולם כמות האיומים לא קטנה אלא גדלה.
החיים שלנו מלאים במצבי לחץ, שהגוף מתרגם בדיוק באותו אופן. וכך, כאשר חושבים על דיאטה, או חושבים על ירידה גדולה מאוד במשקל, המוח התיכון מתרגם זאת לאיום, הגישה לקליפת המוח נחסמת והתוצאה לעיתים קרובות? בריחה לחבילת העוגיות הקרובה...
כיצד משנים את המנגנון?
אז מה עושים? מנסים לקבוע מטרות קטנות שאינן מאיימות. וכך, מטרה קטנה -----הפחד נעקף----קליפת המוח מופעלת וזה מביא להצלחה.
ואם נתרגם את זה לעולם הדיאטות - "אני רוצה לרדת 4-5 ק"ג", זו מטרה ריאלית, לא מאיימת ויש סיכוי להצלחה.
רחל גרנות היא יועצת תזונה בעלת תואר שני בחינוך לבריאות, לינק לאתר : www.rachelgranot.co.il