"כשאני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר, כשאני שוב עומדת להישבר אני עוצמת את העיניים, מתרכזת, נזכרת ושומעת הקול שלך, מנסה להירגע ונותנת לזיכרונות להציף אותי", כך כותבת יעל ויסמן, אלמנתו של סמל ראשון ינאי ויסמן ז"ל שנהרג בעת שהסתער על המחבל שביצע את הפיגוע בסניף "רמי לוי" בבנימין.
הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי אייזנקוט, החליט להעניק לסמ"ר ויסמן ציון לשבח מטעם מפקד פיקוד המרכז, האלוף רוני נומה, על פעילותו במהלך הפיגוע.
"תמיד אמרת לי שאני זוכרת הכל, גם את הדברים הכי ישנים וקטנים שעברנו ביחד, צחקת עלי על זה ואמרת שאתה לא מבין מאיפה אני שולפת את הזיכרונות האלו", המשיכה יעל, "אבל עכשיו ינאי אני מודה על כל זיכרון שעולה לי ותאמין לי שלא חסרים זיכרונות, בכל זאת אנחנו ביחד מכיתה ט'".
זיכרון מיום הזיכרון עם ינאי
האלמנה הצעירה, שמגדלת את בתם של השניים, כתבה כי "עכשיו כשנטע נרדמה אני עוצמת את העיניים ונזכרת מה היה בדיוק לפני שנה. מוזר לי להיזכר ביום הזיכרון האחרון שלנו ביחד, איפה היינו אז ואיפה אנחנו היום. ראית אז באותו היום שמשהו יושב עליי ומציק לי, ניסית לשכנע אותי לספר לך וכמובן שבסוף הצלחת. אמרתי לך שאני יודעת שאתה לא אוהב לדבר על הנושא של המוות. אמרתי לך שאני מפחדת, שזו השנה הראשונה שאני יוצאת מיום הזיכרון בפחד שאולי לא תהיה איתי פה תמיד".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"אני זוכרת שלא ידעת מה להגיד. התיישבת על ידי וחיבקת. אחרי כמה דקות הבטתי בך ואמרתי: 'ינאי, הבטח לי שאף פעם לא אצטרך להיות ביום הזיכרון מהצד השני, מהצד של השכול. הבטח לי שתישאר איתי'. ואתה ישבת והמשכת לחבק בלי לדבר", כתבה יעל והוסיפה "אז אמרת: 'תראי את כל הגיבורים האלו שנפלו למעננו שבזכותם אנחנו פה. אנחנו לא יכולים להחליט מתי ה' יחליט שסיימנו פה את התפקיד שלנו, אבל אם כבר למות צעיר אז שיהיה מוות עם משמעות - מוות בשביל אחרים, בשביל המדינה'".
"אני יודעת שזה מה שתמיד רצית ינאי להיות, לעזור ולהגן על כולם על נטע ועלי", כתבה האלמנה הצעירה, "אולי זה מנחם ולו במעט, לדעת שעשית והגשמת תמיד את מה שרצית, אפילו במעשה הגבורה האחרון שלך. אבל ינאי אני צריכה אותך עכשיו יותר מתמיד. אני צריכה שתרים אותי מהמקום הנמוך שבו אני נמצאת. שתתמוך ותחבק. אפילו רק לראות אותך או לשמוע פעם אחרונה את הקול שלך".
ינאי ויסמן ז"ל
יעל ציינה בדבריה את הביטחון שבעלה הצעיר הישרה עליה. "ינאי שלי, אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לעבור את התקופה הזו של הצבא כשאתה לא בבית, ללא הביטחון שלך שהתקופה הזאת תעבור, ולא רק תעבור, היא תעבור על הצד הטוב ביותר ושנינו נצא ממנה מחוזקים, ומרוצים מהתהליך שעברנו ביחד. היה לך חשוב שלמרות שאתה בצבא לא אשב בבית ואחכה לך, אלא אתקדם ואפרח".
"ינאי, תודה על נטע שלנו. תמיד ידעת מה טוב בשבילי. גם כשהחלטנו שאנחנו מוכנים להתמודד עם הורות תוך כדי הצבא ידעת שזה לא מוקדם מדי", כתבה יעל והוסיפה כי "כל בוקר כשנטע מתעוררת אני נותנת לה חיבוק ונשיקה אחת מאמא ואחת מאבא ולוחשת לה שאבא אוהב אותה ומתגעגע".
"תודה שרצת להציל חיים"
למרות כל הכאב ותחושת האובדן הקשה, יעל מוקירה תודה לבעלה גם על כך שרץ אל עין הסערה. "תודה שרצת להציל חיים. תודה שלא חשבת פעמיים כששמעת שצריכים אותך, נלחמת בשבילנו והצלת אותנו. אין טעם לחשוב מה היה קורה אם. אלא רק להמשיך ולהעריך אותך על החיים מלאי הנתינה והאהבה הבלתי פוסקת שהרעפת על נטע ועלי", כתבה והוסיפה כי יש לה בקשה אחת: "המשך לתת לי כוחות כמו שתמיד נתת. המשך לתת לי את תחושת הביטחון שהכל יהיה בסדר, שיום אחד אוכל להביט לנטע שלנו בעיניים ולספר לה עליך בלי להישבר".
האלמנה הצעירה סיימה את מכתבה לינאי בכאב רב. "כרגע אני לא מסוגלת להתמודד פה יותר בלעדיך, עם תחושת הגעגוע שחונקת ומתהדקת מיום ליום. תמיד אהבתי ותמיד אוהב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו