תחת משטר הנאצים האיום הקימו היהודים בגטו ורשה מערך רפואי של לימודים, מחקר, הוראה וטיפול.
מגישה: ליטל שמש // צילום: דורון פרסאוד // איפור: רונה בן עזרא
ד"ר מרים עופר, מהאקדמית גליל מערבי, חוקרת ומרצה בכירה ללימודי השואה הגיעה ל"אולפן ישראל היום", וסיפרה: "בעשור האחרון הנושא של רפואה מושך תשומת לב מפני שהוא מצביע על דפוס תגובה של החברה היהודית בניסיון לשמר חיים ולמצוא מזור למגפות".
"גטו ורשה הוא דוגמא קיצונית בגלל גודלו, שבו אנחנו יכולים להצביע על הדפוס הזה של הקמת מערכות רפואה מאוד מתקדמות, הכוללות גם מערך אשפוזי וגם מערך טיפולי", סיפרה ד"ר עופר.
עופר טענה כי המקום של רפואה בחברה היהודית תמיד היה מאוד חשוב, בגלל הערך של הצלת חיים וקדושתם.
היא הוסיפה את הנתון, לפיו כ-5,000 רופאים היו יהודים מתוך 11 אלף בכל ורשה, כלומר 3.5 מיליון יהודים, המהווים כעשרה אחוזים מן האוכלוסייה הוציאו מתוכם קרוב ל-50% מכלל הרופאים.
ד"ר עופר פועלת למען קידום לימודי הרפואה בשואה בפקולטות לרפואה ברחבי העולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו