עסקים קטנים וזעירים שמספקים פרנסה למשפחותיהם, טובים לחברה וטובים לכלכלה הישראלית - לא רק לבעליהם. מדובר בעסקים שבחלקם הגדול פועלים בפריפריה החברתית של המדינה, במגזרים מעוטי הכנסה, ובהם האישה היא המפרנסת היחידה. כל עסק כזה - העומד על רגליו - חוסך את תקציבי הרווחה שהמדינה היתה נאלצת להזרים למשפחה הנזקקת. גם אם מדובר בעסק שמכניס לא יותר מ־6,000 שקלים בחודש, אלף עסקים כאלה מוסיפים כ־60 מיליון שקלים לשנה לתל"ג - וחוסכים מיליונים נוספים בסעיפי הקצבאות.
מערכת הבחירות מביאה איתה ראשי מפלגות, פוליטיקאים ופרשנים, שמרבים לדבר על כל מה שמטריד את ענפי המשק הגדולים - התעשייה, המסחר, החקלאות וכמובן ההיי־טק. הם מדברים הרבה על חברות, מפעלים, רשתות ותאגידים, ומעט על העסקים הקטנים והזעירים - המהווים 85% מכלל העסקים במשק.
והרי בשנים האחרונות, בייחוד בשנות הקורונה, מספר רב של עסקים נסגרו, אך מנגד צצו אינספור עסקים קטנים וזעירים חדשים. רבים מהם - עסקים שבסיסם הבית, רבים מהם בבעלות נשית. בין השאר כי אימהות רבות איבדו את פרנסתן בקורונה, מפני שנשארו לתחזק את הבית ואת חינוך הילדים בימים המאתגרים של הלמידה מרחוק.
אימהות רבות נקטו יוזמה ויצאו לדרך עסקית משלהן.
מרבים לדבר אצלנו על הפערים הכלכליים הקורעים את החברה הישראלית מבפנים. עידוד נשים לפתוח עסקים עצמאיים קטנים וזעירים הוא אחת הדרכים היעילות לסגירת הפערים האלה. החלטתה של אישה ללכת בדרך עצמאית אינה פשוטה. גם בישראל של שנת 2022 זהו צעד אמיץ ולא מובן מאליו, שהמדינה חייבת לתמוך בו בכל דרך אפשרית: במתן הקלות כלכליות, בהגשת סיוע מקצועי מצד גורמים ממלכתיים בענף שבו פועל העסק וביצירת פלטפורמות שיסייעו בשיווקו ובקידומו של העסק. הכל במטרה להעלות אותו על פסים של צמיחה. במקום מלחמת קיום והישרדות - להפוך אותו לפרויקט שיש לו עתיד, ואת בעלת העסק - מאישה נתמכת לסיפור הצלחה.
חשוב לא פחות הוא גיוסן של הרשויות המקומיות להשקיע בעסקים הקטנים שבתחומן. השקעה כזאת היא לא רק צעד כלכלי נבון - אלא גם הפגנה של סולידריות חברתית, שהיא עצמה תרופה בדוקה לצמצום הפערים בחברה. בפריפריה החברתית והכלכלית שבה פועלים רבים מהעסקים הנשיים הקטנים והזעירים - מעגלי ההשפעה של כל עסק חדש רחבים ומרחיקי לכת. הנשים היוזמות הופכות להיות גיבורות חברתיות, משמשות מודל לחיקוי, והתופעה מתפשטת. לכן תמיכה בכל אישה מרשימה כזאת היא השקעה כדאית לא רק באישה, אלא גם בילדיה - כלומר, בעתיד. העתיד הוא העתיד של כולנו. לכן קידומם של מאות אלפי העסקים הקטנים והזעירים האלה הוא עניין בעל חשיבות לאומית - שמן הראוי שיהיה מטופל ברמה מערכתית, בתוכניות מקיפות ומפורטות ברמה הלאומית.
עכשיו נראה: מי מבין המפלגות המבקשות את קולנו ב־1 בנובמבר מוכנות להתחייב להרים את הכפפה הנכבדה הזאת?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו