"השואה הפכה לתיאטרון"

אנה ביקונט היא מי שתורמת לשאלת יחסי יהודים־פולנים בשואה ואחריה קצת יותר מאשר את דעתה. ספרה מ־2004, ״אנחנו מידוובנה - הפשע וההשתקה״, על טבח כ־1,600 יהודים בשריפת אסם בכפר והאחריות הפולנית לטבח - זעזע את החברה הפולנית. ספרה, שהחל כ"פולו" עיתונאי לספרו של ההיסטוריון יאן טומאש גרוס "שכנים", עמד תחת התקפה ימנית אנטישמית חריפה - פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי כנסייה, אבל גם זכה לתמיכה רחבה בציבור פולני ליברלי ופתוח יותר. 

ביקונט, פסיכולוגית בהכשרתה, סופרת ועיתונאית מובילה בפולין שכותבת ב"גזטה ויבורצ'ה", ונוסף על הספר על ידוובנה אף חיברה ביוגרפיה מצליחה של המשוררת ויסלבה שימבורסקה, היא מי שהלכה מבית לבית בידוובנה כדי לחקור את פרשת הטבח באסם. דלתות של כפריים נטרקו בפניה ועלבונות הוטחו כלפיה, אבל אנשים גם דיברו. רוצחים, בני רוצחים, מצילים, בני מצילים, כמרים ואנשי העם הפשוט. אז אם החוק הפולני החדש, האוסר ייחוס השואה לפולנים ואף מציע מאסר למפיריו, נוגע למישהו, הוא אמור לגעת באנשים כמו ביקונט. 

אני שואל את ביקונט בשיחת טלפון מה רמת תחושת הביטחון שלה, כעיתונאית שחשפה פשעי שנאה של פולנים בזמן המלחמה. ״אני מקבלת די הרבה דואר שנאה, ויש גם כמה בלוגים של הימין הקיצוני שבהם אנשים שונאים אותי", היא עונה, "אני כמובן לא קוראת את החומרים הללו - אבל אנשים מספרים לי. זו הגישה הכללית באתרים כאלו - לשנוא אנשים. בחיי היומיום, אני לא חווה שום אגרסיביות כלפיי. ערכתי עשרות אירועים ספרותיים בהקשר של הספר על ידוובנה ולגבי ספרי החדש (העוסק בחסידי אומות עולם; ר"ד). אנשים שבאים לאירועים שלי הם כמובן אמפתיים כלפיי וכלפי עבודתי, אבל הם מעולם לא הותקפו".

אז מעשית, מה את חושבת שתהיה השפעת החוק, אם יעבור? בסך הכל מזרח אירופה מלאה חקיקה פופוליסטית. אבל האם עיתונאים באמת יהיו בסכנה?

"אישית אין לי תחושה שעיתונאים שעוסקים בתחום המורכב הזה של יחסי יהודים־פולנים נמצאים באיזושהי סכנה. נכון, אם יש חוק תמיד יהיה אפשר להשתמש בו בעתיד. אז אם תקום ממשלה קיצונית בהרבה אולי היא תוכל לעשות בו שימוש לרעה. אבל אם זה יקרה, הרי הם לא יצטרכו חוק כדי לרדוף עיתונאים".

אז מלבד פופוליזם, מה הבעייתיות בחוק?

"הבעייתיות היא שפוליטיקאים פופוליסטים - ושמעתי כאלו מפולין ומישראל ומאירופה - עושים בו שימוש, ויוצרים דיון שלא מבוסס על עובדות. למשל הביטוי 'מחנות פולנים', שכל כך מרגיז את הפוליטיקאים הימנים בפולין. זו שטות. הביטוי הזה קיים. אפילו ברק אובאמה השתמש בו פעם אחת. אבל איש לא השתמש בו כניסיון לומר שהפולנים היו מי שאחראים לשואה; העולם יודע שהגרמנים אשמים, ואם היה שימוש בביטוי כזה הוא פשוט גיאוגרפי. לציין שהמחנות היו פיזית בפולין. גם בספרות ובמחקר בפולין השתמשנו בביטוי הזה. אין בו שום דבר שבא להטיל אחריות".

"להגן על הכבוד הפולני"

ביקונט טוענת כי העניין הפך ל"התקרבנות לאומית" בפולין. "הדיון בפרלמנט בחוק התקיים יום לפני יום השואה הבינלאומי, וכולו עוסק בשאלה האם פולין היא קורבן לניסיון להדביק לה את השואה. הזדעזעתי מכך; יש יום אחד בשנה שאמור להיות מוקדש לקורבנות ושבו אנחנו אמורים לחשוב עליהם, ודווקא בו עוסקים בהתקרבנות פולנית. זה היה אקט שכולו חוסר חמלה כלפי הקורבנות.

"יאן גרבובסקי, היסטוריון השואה הפולני־קנדי, צודק כשהוא אומר שאין דרך למצוא כיום פוליטיקאים מפולין שמדברים על השואה בלי שיזכירו את עצי הזית לפולנים חסידי אומות העולם ביד ושם. השואה הפכה למעין תיאטרון שנותן הזדמנות לפולנים לבצע מעשים הרואיים ואציליים. אנחנו כבר לא מדברים על הקורבנות, רק על הפולנים״. 

מה החלק של העימות הגרמני־פולני? הרי כשמרקל או גרמניה מדברות על אחריות לפליטים בגלל השואה, במזרח אירופה לא פעם כועסים על שיתופם בכוח ברגשות אשם גרמניים.

״יש בזה משהו. אבל זה ניתוח פסיכולוגי עמוק מדי. הפוליטיקאים הפולנים רק מנסים להראות שהם מגינים על הכבוד הפולני״.

אבל יש גם סיפורי הצלחה בהקשר הזה. המדינות הבלטיות פעלו ליצור נרטיב שקרי לחלוטין של השואה אצלן, ודי הצליחו בכך. שם אין יותר מדי אנה ביקונטות שמערערות על הנרטיב. 

״קשה מאוד להתעמת עם העבר. אבל זה מה שמעציב אותי. בפולין עשינו את זה בהצלחה גדולה. היינו כמעט אוונגרד בשנים מסוימות. יש סוציולוגית פולנייה בשם אירנאוש קשמינסקי, שמיפתה בעקבות הספרים שלי ושל גרוס על ידוובנה תופעה חדשה בפולין. היא קראה לה 'אנטי־אנטישמיות' - אנשים שמנסים להתעמת עם העבר. אז היינו בדרך הנכונה. היתה כמובן גם הכחשה רבה, אבל גם הרבה פתיחות. חשבתי שהעבודה הזו נעשתה לעולם. עכשיו אני מרגישה שאולי עשינו שלושה צעדים קדימה וחמישה לאחור. אם שרת החינוך, אנה זלווסקה, יכולה להצהיר שהיא לא יודעת מי ביצע את טבח ידוובנה, אחרי כל כך הרבה חקירות רשמיות ואחרי חקירה עצומה של מוסד לאומי - אני מרגישה שכל ההתקדמות יכולה להיעלם".

האם זה פער בין פולין עירונית לכפרית? משכילים מול אנשים פשוטים יותר?

״לאו דווקא. אתה מוצא לפעמים שבמקום קטן יש את מי שעובדים על הנושא, לפעמים בחקר של השואה, ולעיתים גם בהנצחה חיובית של העבר היהודי. זה יכול להיות פקיד עירייה, או מורה. אבל זה מקומי מאוד. הבעיה היא באיזשהו מקום לא האנטישמים אלא העובדה ש־95 אחוז מהאנשים הם חסרי חמלה; הם חושבים שהיהודים חיו על מאדים ולא היו חלק מפולין״.

מה חלקה של הכנסייה בקלחת הזו?

״הכנסייה ממלאת תפקיד איום ונורא - היא חסרת חמלה לחלוטין. זה היה נכון כמובן בתקופת השואה עצמה: גם כשהיתה לפעמים הצלת ילדים יהודים במנזרים, זה קרה לרוב מתוך יוזמה של הנזירות המקומיות. בשום אופן לא מדיניות שהגיעה מלמעלה. גם כיום, הכנסייה לא עושה שום חשבון נפש. היא לא משתתפת כלל בדיון הציבורי על יחסי יהודים ופולנים".

את מתכוונת לצמרת הכנסייה או לכמורה המקומית?

"גם וגם. לאפיפיור הפולני (קרול וויטילה, יוחנן פאולוס השני) היתה חמלה מסוימת. אבל הוא לא פעל כלל לבער את הכנסייה בפולין מאנטישמיות. הוא לא הצליח לעשות דבר. כיום מספר אנשי הכמורה שממלאים איזשהו תפקיד חיובי קטן כל כך, שלא ניתן בכלל לדבר על היררכיה. 

 

ראש ממשלת פולין אומר שצריך עץ לעם הפולני ביד ושם; זה פשוט לא נכון". אנה ביקונט // צילום: Marcel Lozinski

 

"היה למשל כומר מאוד אמפתי - ווייצ׳ך למנסקי. הוא היה נוסע למקומות כמו ידוובנה או כפרים אחרים שבהם בוצעו פוגרומים. הוא אפילו נסע לטרבלינקה והקריא שם את שמות הנרצחים. ומה היתה תגובת הכנסייה למעשיו? הארכיבישופ הנריק הוסר שאל אותו אם הוא נימול. למנסקי היה כומר אהוד מאוד על חברי הקהילה שלו והתפקיד נלקח ממנו. כיום אין לו קהילה והוא כבר לא כומר. זה לא מקרה יחיד. היה גם את הכומר וושקינר. הוא גילה בגיל 40, כשהוא כבר כומר, שהוא יהודי. הוא רצה לעשות פעולות חיוביות ליחסי פולנים־יהודים, אבל גם הוא הורחק. הוא עלה לישראל ועובד היום ביד ושם״.

האמת של חסידי האומות

כעיתונאית וחוקרת, ביקונט מזהה פוליטיזציה של השואה בכל מקום. היא עצמה בת למשפחה יהודית מצד אמה, ואחת מבנותיה חיה כיום בישראל. יש לה גם ביקורת על הפוליטיקאים הישראלים שעסקו בפרשה: ״בישראל נזעקו על כך שמדובר בהכחשת שואה. החוק הזה הוא על פולנים, לא על יהודים״.

היא היתה חברת תנועת סולידריות בדמדומי השלטון הקומוניסטי בפולין ומקורבת למארק אדלמן, ממנהיגי מרד גטו ורשה. ראתה איך ישראל החרימה אותו ואפילו מנעה את השתתפותו בטקס הזיכרון ל־50 שנים למרד בגטו. ״אדלמן לא היה אוהד ישראל גדול, וזה לא היה קל לישראל שסגן מפקד המרד עוין אותה", היא אומרת, "אדלמן לא הקל על הפוליטיקאים הישראלים. הוא התעקש להיות ׳בונדיסט׳ בפולין ללא יהודים, ולהתאבל על המתים״.

אבל הוא היה סגן מפקד המרד. גם בישראל היו אנשים אפילו מימין, למשל משה ארנס, שחשבו שצריך להניח את הפוליטיקה בצד. שלא ייתכן שסגן מפקד המרד לא יוזמן לטקס.

״כן. אני זוכרת שזה מאוד כאב לאדלמן. אפילו שלחנו מכתב מחאה בעניין. אני מזהה את הפוליטיזציה גם בכיוון הזה. הייתי ב־2015 בטקס בטרבלינקה שבו נאם סגן שר החינוך שלכם (אבי וורצמן; ר"ד). הוא דיבר על חשיבות מדינת ישראל, ואני חשבתי - לא, ביום כזה, בטקס כזה, החשיבות היא לזכור את הנרצחים״.

פולין הקימה לפני כשנתיים מוזיאון להנצחת חסידי אומות עולם בכפר מרקובה, במקום שבו עמד ביתה של משפחת אולמה - משפחה פולנית שהסתירה יהודים והוצאה על כך להורג. אני שואל את ביקונט מדוע פולין לא מתעקשת להפוך את יוזף אולמה, אב המשפחה, לגיבור. נכון שסטטיסטית מקרים כמותו היו נדירים ושיתופי פעולה ורצח יהודים היו הרבה יותר נפוצים. אבל מבחינה חינוכית למה לא להאדיר את אולמה?

״אין כמובן בעיה להאדיר אדם כמו יוזף אולמה וצריך לעשות זאת", היא עונה, "אבל כשעושים זאת צריך לספר את האמת - יוזף אולמה לא נתפס על ידי הגרמנים; הוא הוסגר על ידי פולנים אחרים. חסידי אומות העולם הם אנשים שחיו בבדידות. הם לא שיקפו את סביבתם ולא את הערכים של סביבתם. צריך להאדיר אותם ככאלו. 

"אין לי בעיה עם הסטטיסטיקה עצמה. ברור שיהיו הרבה יותר משתפי פעולה ושמלצובניקים (מסגירי יהודים) והרבה יותר אדישים מאשר מצילי יהודים. בסיטואציה שבה העזרה לאחר כרוכה בהוצאה להורג ובהרג המשפחה שלך - ברור לחלוטין שאלו המספרים. הבעיה היא בנרטיב השקרי שנוצר עכשיו. ראש הממשלה שלנו, מורביסקי, אומר שצריך 'עץ לעם הפולני ביד ושם'. זה פשוט לא נכון". 

לדבריה, חסידי אומות העולם היו "בודדים שפעלו לא רק נגד הגרמנים אלא גם נגד הקהילה שלהם. ואני לא מדברת על השואה עצמה. אחרי השואה, במקרה הטוב ביותר הם נידונו לבדידות ולחרם. באנשים כאלו עוסק הספר החדש שלי - אירנה סנדלר ודומותיה. הם נודו. הגיבורה שלי מידוובנה, אנטונינה ויז׳יקובסבקה, הוכתה ונרדפה. זה הסיפור האמיתי של חסידי אומות העולם״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו