לנצח אצלנו בלב: על המורשת שהשאיר תומר מורד ביציעי בלומפילד

"תמיד חייך, בניצחונות ובהפסדים" • "הפועל ת"א תפסה אצלו מקום גדול מאוד בלב" • "אני מנסה לנתב את הקושי למקומות טובים, כמו שהוא היה עושה" • חבריו של תומר מורד ז"ל, שבתחילת החודש שעבר נרצח בפיגוע בדיזנגוף, מספרים על החור שהותיר ביציעי בלומפילד בכלל ובשער 5 בפרט

מורד ז"ל. הותיר חלל גדול בשער 5, צילום: צילום מסך

אחרי כל פיגוע מחריד שמתרחש בישראל - מגיע הריטואל הקבוע: כלי התקשורת מטפטפים מידע ראשוני עם פרשנות צבאית ומדינית, ואז הרגע הקשה ביותר - נחשפים שמות ההרוגים, אלה שקיפחו את חייהם על ידי מרצחים. לכל פנים יש את הסיפור שלהן. בתחילת החודש שעבר, בימים שלאחר הפיגוע הקשה באילקה בר בדיזנגוף, הסיפורים סביב שמו של תומר מורד ז"ל היו בראש ובראשונה קשורים לקבוצת הכדורגל שאותה אהד - הפועל ת"א.

הרשתות החברתיות הוצפו בתמונותיו עם צעיף אדום, שאיתו נהג להצטלם בכל פינה שבה טייל ברחבי העולם, תמונות של בחור צעיר באצטדיון בלומפילד. הבקשה של משפחתו לאוהדי הקבוצה שיגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה, שלושה ימים לאחר הפיגוע (שעות ספורות לפני משחק חוץ של הקבוצה מול הפועל ב"ש), נתנה את ההסבר לכמה מקום היה להפועל ת"א בחייו של תומר, שנרצח בגיל 28. הוא הותיר אחריו הורים, אח, אחות, ואת אריאל, בת זוגו בשבע השנים האחרונות.

המועדון, שאיבד במשך השנים לא מעט אוהדים במלחמות ובפעולות איבה, ערך מחווה במשחק מול מכבי נתניה כשמשפחתו של מורד עלתה אל כר הדשא ולאחר מכן ישבה בשער 5, במקום שבו ישב תומר בעונות האחרונות. שחקני הקבוצה הגיעו לנחם את המשפחה במהלך השבעה, זאת אחרי שהניפו חולצה לזכרו לאחר כיבוש השער של פרדי פלומיין באצטדיון טרנר. גם האוהדים הניפו שלטים עם דיוקנו ועם שמו.

"הפועל היתה משהו שתפס מקום גדול מאוד בלב של תומר, וזה גם משהו שהוא תמיד היה מדבר עליו", מספר חברו עידו פולק, שהגיע איתו למשחקים מאז 2009, כשהכירו דרך חבר משותף, "בתקופות מבחנים באוניברסיטה, גם אם הוא ידע שיש מבחן חשוב - הוא היה מסדר את לוח הזמנים במיוחד כדי לבוא לראות את הפועל. זה היה חלק משמעותי בחיים שלו, והאנשים מסביבו ידעו את זה".

אוהדי הפועל ת"א עם שלט זיכרון למורד, צילום: אלן שיבר

יש רגע מיוחד שזכור לך איתו?

"הסיפור הכי זכור לי היה במשחק נגד בנפיקה ליסבון בשלב הבתים של ליגת האלופות. לקראת סיום המשחק, כשהובלנו 0:3, נבעט כדור לעבר שער 5, שהגיע אלינו. לאחר מכן, בבית, ראינו שהמצלמה תפסה את תומר בקלוז־אפ כשהוא שמח ומאושר - אולי בשמחה הכי טהורה שחווה כאוהד".

מורד במשחק מול בנפיקה, צילום: צילום מסך

"חלק מהמפלט שחוויתי"

קרן גולן, שמלווה מאז ילדותה את האדומים וישבה באותו משחק שתי שורות מתחת לתומר, מספרת: "אני מכירה אותו יותר מ־15 שנה. בכל משחק הוא היה יושב מעלי, עד השיפוץ בבלומפילד. הוא תמיד היה מחייך, בניצחונות ובהפסדים. הפועל היתה בשבילי מפלט, והוא חלק גדול מהמפלט שחוויתי".

מבחינה מקצועית, הפועל ת"א לא חווה הרבה רגעי נחת בשנים האחרונות, מה שמעצים את הקהילתיות ואת תחושת השייכות. האווירה בקרב אוהדי הפועל היתה קשה בימים שלאחר הפיגוע, ויצרה אצל כל האוהדים תחושה שאיבדו אח. אח שלא הכירו, אבל כזה שחלקו איתו אותם רגעים, טובים או רעים.

מורד ז"ל עם קרן גולן, צילום: קובי גרינברג

מאות אנשים הגיעו להלוויה ושרו עבור תומר את ההמנון של הקבוצה ("לעולם לא תצעדי לבד"), בתמונה שתיזכר עוד הרבה שנים קדימה, אפשר להגיד לנצח. לרגע אחד הכדורגל נשכח וניתנה ההזדמנות להביט על האהדה בזווית קצת אחרת. כזו שמבהירה שלהיות אוהד של קבוצת כדורגל לא מתחיל ונגמר רק בספורט, אלא זה הרבה יותר מזה.

האוהדים האדומים, שחוו לפני כשבוע הפסד כואב מאוד בדרבי מול מכבי ת"א, יכולים לשאוב תקווה מאופן מבטו של מורד על רגעים פחות טובים שקשורים לקבוצה שהם אוהבים. מאור בן חיים, חבר נוסף של תומר ומי שעובד כיום במועדון (אחראי לשחקנים הזרים), מספר בהתרגשות: "גם בימים הכי קשים של הפועל, גם כשירדנו לליגה הלאומית, הוא רצה ללכת לכל משחק. הוא תמיד הסתכל קדימה ונשאר אופטימי. גם אם המצב לא היה טוב, הוא היה אומר לנו 'יהיה בסדר'. מאז הפיגוע, בכל פעם שאני נכנס לבלומפילד, הוא מייד עולה לי בראש. יש לי צמרמורות ואני מנסה לנתב את הקושי למקומות טובים, כמו שתומר היה עושה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר