בהשראה לונדונית ובאווירה כפרית: ביקרנו במסעדת הגריל החדשה בקריית ענבים

יש כמה חבר'ה מוכשרים מאוד באזור הסובב את ירושלים, שמשפיעים כבר שני עשורים על סצנת האוכל בו. ב-2005 הם הקימו את "קפה איתמר" במושב אורה. כשזה נסגר, הקימו החברים את "דרך הגפן" בבית זית. לאחר מכן הם הקימו את "נאיה – מסעדת הרים אסייתית" בבית נקופה, גם מתחם הפודטראקים בצומת שורש נמצא בבעלותם, כמו גם "הרים בייקרי", המאפייה האהובה והמדוברת, ויש להם גם את כרם בר יין שנפתח לפני כמעט שנה, ועד לא מזמן החזיקו גם את "פופ-אפ קפה" במתחם הרפת הישנה בקרית ענבים.

הגענו הפעם למקום בו היה הפופ-אפ קפה, רגילים לתור שהגיע לפעמים עד החניה, אבל אין פופ-אפ ואין קפה, אלא מסעדת בשרים חדשה בשם nura. למה לסגור מקום כל כך מצליח? חן, סמנכ"לית הקבוצה האנרגטית והחייכנית, מסבירה שהקפה היה אמור להיות ממש פופ-אפ, וליהסגר אחרי שבעה חודשים, אבל בלחץ הקהל הוא המשיך לפעול שלוש שנים.

ההשראה למקום החדש היא מסעדה לונדונית בשם BRAT, בה המוטיב המרכזי הוא גריל גדול, טאבון ואש גלויה, כשכל המנות עוברות בה בדרך זו או אחרת. כך גם כאן. מכאן גם שמה של המסעדה, nura, כי כידוע - נור זה אש. לשף במקום קוראים שמוליק בן חמו, והוא מתוק ומוכשר ומאוהב בחומרי הגלם שלו. אם לא ראיתם אותו מלטף בעיניו סשימי טונה - לא ידעתם מה זאת אהבה.

אנחנו יושבים על הבר, המטבח פתוח, אווירה כיפית, ושמוליק מסביר שהם פתחו את המקום כי רצו משהו ראסטיק (כפרי, פשוט), בלי בולשיט. "העבודה עם אש מחזירה אותנו מצד אחד למקור, לאזור הבתולי שאנחנו נמצאים בו, לחיבור לשורשים. מצד שני, אנחנו מוסיפים לאש הזאת טכניקות מתקדמות. החיבור לשורש והצמיחה קדימה זה מה שמגניב אותי". מסביר שמוליק בחיוך מבסוט.

היינות המוגשים במקום ישראלים כולם, עם דגש על יינות מאזור הרי יהודה. מנות הפתיחה כוללות לחם שיצא הרגע מהטאבון (32 שקלים), סקורדליה (26 שקלים) עדינה מתקתקה, איקרה (28 שקלים) מתפצפצת, זיתים ("מסוריה שלנו", כפי שהגדיר המלצר, 18 שקלים) וצלחת חריפים (24 שקלים).

ואז הגיעו המנות הראשונות שהראו הכי טוב כמה תשוקה יש לשמוליק, כמה יצירתיות, חוכמה ואהבה למטבח. הזמנו לחוח שפונדרה (78 שקלים), שפונדרה בבישול ארוך עם לחוח שמנמן לצידה, או כמו ששמוליק קורא לזה "טאקו תימני", מלווה במטבלים עם טעמים חזקים. הרעיון כל כך הרבה יותר טוב מאשר לשים את כל היופי הזה בטורטיה מסורתית, כי המקצוע של הלחוח זה לספוג את הטעמים, וזה בדיוק מה שצריכה המנה הזאת.

טעמנו גם נתח קצבים עם פסטה פיצ׳י (92 שקלים), מדובר בפסטה ארוכה בחיתוך ומרקם גס, כמו שאוכלים העניים בדרום איטליה. היא הייתה סבבה, אבל לא בגללה אחזור למקום, אלא בגלל המנות הנאות.

בן חמו יודע מה הוא עושה כאן, כשהוא משלב ביד בטוחה טעמים חזקים עם מרקם ועדינות של בשר ודגים נאים. אבל רגע, נכון אמרנו שבכל המנות יש אזכור של אש? אז גם במנות הנאות מצאנו אותה. למשל בטרטר הבקר (78 שקלים) היו צלפים בפחמים. בסשימי דג ים (78 שקלים) המהמם היה דאשי שומר שרוף.

בסביצ'ה הנהדר (76 שקלים), על קרם אבוקדו עם טיפה קארי ירוק, שאלוט, צ'ילי, מלפפון וכוסברה, היה ליים מפוחם שהזמין איזה קווץ' על הכל והוסיף ארומה של מדורה. היין זורם ונעים וטעים. למרות האקוסטיקה המאתגרת קצת, האווירה שמחה.

ואז מגיעות העיקריות: מוסר ים פחמים 158 שקלים) על רוטב עגבניות מגי מהטאבון, שום, פלפל חריף ופסטיס ולחם גריל, וראמפ סטייק (168 שקלים), נתח קצבים מאזור הבטן התחתונה של הפרה (באנגלית - Skirt Steak), עם קונפי תפו״א ורוטב ציר בקר ופורצ׳יני. הדג היה עשוי במדויק והעלה בי געגועים לבית שמעולם לא הייתי בו. מהסטייק לא התלהבתי. אולי הוא היה מצוין, אבל כמו שבגין ז"ל אמר: איני יכול עוד. כמה אדם יכול לאכול.

אבל לא אלמן ישראל! למרות שהייתי מפוצצת, טעמתי למענכם את רוב הקינוחים (מישהו צריך לעשות את זה), והרי המסקנות: המוס שוקולד (54 שקלים)– סבבה, לא התעלפתי. הטארט העונתי (56 שקלים) – טעים, לא התעלפתי, אבל (רול תופים), המילפיי בקלאווה פיסטוק (52 שקלים), קרם מלבי, קולי פטל וגלידת דבש קשיו – פרכוסים! הצילו.

לסיכום: שף מוכשר, ראשונות מעולות, מחירים בטווח הגבוה, אך רוב הזמן מספקים את הסחורה עם מנות נדיבות למדי, העיצוב סולידי כצפוי ממסעדת בשרים, צוות נחמד ושירות מצוין. אין ספק שנחזור.

nura
מתחם הרפת הישנה, קרית ענבים
055-5685570
ראשון - חמישי: 12:00-23:00, מוצ"ש: 20:00-23:00
כשר