אם אתם באמת, באמת אוהבי בירה - צפו: את אלה אתם חייבים להכיר

פסטיבל הבירה "הופי" (משחק מילים של כשות, המרכיב הצמחי שמעניק לבירה את מרירות, ו"תקווה"), התקיים בשבוע שעבר למשך שני ערבים בלבד (רביעי וחמישי) במתחם התחנה לחוף ימה של תל אביב. לא היה זה עוד פסטיבל בירה להמונים. לא תמצאו באירוע מסוג זה מותגי ענק כמו גולדסטאר, הייניקן, קרלסברג או סטלה, אלא בירות קראפט מיוחדות, לעיתים אפילו "משוגעות".

"הרעיון הוא לאו דווקא להצג את הדגמים המיוצרים באופן סדיר, מתוך כוונה להראות מהם הטרנדים העתידיים ולאן הענף הולך" - מסביר קובי קרמר, הרוח החיה והיזם של הפסטיבל שנחשב לאושיית בירה ומי שאף הקים את קבוצת הפייסבוק הפופולרית "בירה אחת ליום".

אז מה חדש בתחום?

בירות ה-IPA המרירות כבר מזמן הפכו למשקה מיינסטרימי, אך הן עדיין מסובבות ראשים ומושכות קהל, ולצידן מככבים הטרנדים העדכניים יותר – בירות סאוור (חמוצות במיוחד) במגוון טעמים ותתי-סגנונות, בירות סמות'יס (בירות שבושלו עם כמות נכבדה של פירות טריים והן מרגישות ממש כמו שייק סמיך ואלכוהולי) ובירות סטאוט שלא נס ליחן, בוורסיות חדשניות.

בין המציגים פגשנו את עזרא נגר, ששכל במתקפה הרצחנית בשמחת תורה האחרון את בנו תומר, חייל בגולני וחובב בירות, והחליט להנציח אותו באמצעות בישול בירה לפי מתכונים שלו.

פגשנו גם את גלעד נאמן, הבעלים של בית הבירה המפורסם בעיר העתיקה בבאר שבע, שגם מייבא בירות קראפט מחו"ל ואת עופר רונן, ממבשלת שריגים שבעמק האלה, עם בירת סטאוט מגניבה בטעמי אספרסו, ועוד רבים וטובים.

בשיטוטנו, לצד בעלי כרס וזקנים ארוכים, פגשנו בין היתר גם אושיות בירה מקומיות כמו ענת מאיר, הברו-מאסטרית של מבשלות בירה ישראל (קרלסברג, טובורג, שקמה), את אפרים גרינבלט ממבשלת האטצ' הירושלמית, ואת שלום שלו מנכ"ל חברת "אס אל אס שלו סוכנויות בע"מ" העוסק שנים בתחום מאחורי הקלעים ומתמחה ביעוץ, שירות טכני, ושיווק מערכות מזיגה.

במציאות המטורפת של חיינו, כשמלחמה משתוללת סביבנו בצפון, בדרום, ביו"ש, המחשבה על הנאה מלגימת בירה היא רק סוג של אסקפיזם לנורמליות. אתנחתא זמנית, שמאפשרת לנו ולו לשעתיים קטנות, להיזכר שמציאות רגועה מחכה לנו מעבר לפינה ושכולנו מייחלים ומקווים שנוכל בקרוב ללגום כוס בירה צוננת לכבוד הניצחון במלחמה ולחזרת החטופים כולם בריאים ושלמים.