מאות מיליוני אזרחים בארצות הברית חוגגים היום (חמישי), בתאריך 4 ביולי, את יום העצמאות האמריקני - יום שכולו זיקוקים, חברים וכמובן ערימות של אוכל שאף תזונאית לא תוכל לחיות איתן בשלום. לרגל המאורע, החלטנו לחשוף את המאכלים שכולם בטוחים שנולדו בארצות הברית (בדיוק כמו הלהיט של ברוס ספרינגסטין), אבל למעשה השורשים שלהם - במדינות אחרות לגמרי.
המבורגר
גם בארה"ב וגם בישראל, אין כמעט ברביקיו (או במילים אחרות "על האש") בלי הקציצה השומנית הספונה לה בין שתי לחמניות עסיסיות עם מגוון תוספות, שלא לדבר על ענקיות המזון שגוזרות קופונים עסיסיים ממכירת מיליארדי יחידות של המאכל הפופלארי מדי שנה. אבל מה לגבי המקור שלו? ובכן, קיימות מספר גרסאות.
השם "המבורגר" מגיע ממאכל אחר בשם "סטייק המבורג" המזכיר את סטייק הטרטר. הוא הובא לאמריקה על ידי גרמנים שהיגרו אליה ופתחו "גינות בירה" (Beer Gardens) בהן הוגשו ה"המבורגרים". גרסה נוספת גורסת כי המקור של ההמבורגר הוא בכלל בגרמניה של המאה ה-12 ושורשיו בגידול בקר בהמבורג (ומכאן גם מקור שמו). שם קציצות הבשר נקראו "פריקאדלן" או "בולטנים". יחד עם זאת, רוב החוקרים מסכימים כי מקורו של המאכל, כפי שאנחנו מכירים אותו היום, מתחילת המאה ה-19 בארצות הברית.
טוגנים
אם כבר בהמבורגר עסקינן, אז למה לא לתת את הכבוד גם למי שכמעט תמיד מגיע לצידו: הטוגנים - מה שהאמריקאים מכנים French Fries והבריטים Chips. כמו במקרה של ההמבורגר, גם הם אינם המצאה אמריקנית. הצ'יפס הראשון טוגן בבלגיה או בצרפת.
לפי מקורות היסטוריים, דייגים בלגים נהגו לטגן פרוסות דג קטנות, אך כשהנהר קפא בחורף והדיג לא התאפשר, הם התחילו לטגן פרוסות תפוחי אדמה כתחליף. לפי ה"נשיונל ג'יאוגרפיק", חיילים אמריקאים גילו אותם במלחמת העולם הראשונה וקראו להמצאת המזון "צ'יפס צרפתי" כי הבלגים באזור דיברו צרפתית.
גרסה נוספת גורסת כי בשנת 1802 נשיא ארצות הברית, תומאס ג'פרסון, הגיש בארוחת ערב בבית הלבן "תפוחי אדמה מטוגנים בסגנון צרפתי", מתכון שהגיע כמעט בוודאות מהשף הצרפתי שלו. לבלגים גרסה משלהם, שמקורה בז'ו ז'ראר, היסטוריון בלגי ידוע, זה טען כי יש לו ראיות לכך שהמתכון הזה לתפוחי האדמה היה בשימוש כבר בשנת 1860 באזור עמק הנהר מז בין דינאן ולייז' בבלגיה של ימינו.
פאי תפוחים
“אמריקני כמו פאי תפוחים” - ביטוי שכל אמריקני מכיר. אלא שלפי הסיפורים, פאי התפוחים הגיע לאמריקה דווקא עם המתיישבים האירופאים. המתכונים שלהם הופיעו באנגליה כבר במאה ה-14 והמתיישבים משם הביאו איתם המנה לאמריקה, שם היא התפתחה והפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות - במיוחד בקונטקסט של חג ההודיה.
נקניקיות
נקניקיות הן מצרך יסוד בכל ברביקיו אמריקני, במיוחד ביום העצמאות. הנקניקייה היא אחד המזונות המעובדים הקדומים ביותר. מקורותיה מתועדים כבר בעת העתיקה. למעשה, התיעוד הקדום ביותר לנקניקיות נמצא בכתבי הומרוס מהמאות ה-8 וה-9 לפנה"ס, ב"אודיסיאה", שם מוזכר מאכל דומה.
ישנן עדויות נוספות לכך שהנקניקיות היו נפוצות בתרבויות רבות לאורך ההיסטוריה, כולל ביוון וברומא העתיקה בה נקראו "לוצניקה" והוכנו בעיקר במהלך חגים ופסטיבלים.
באירופה של ימי הביניים, הנקניקיות הפכו לפופולריות במיוחד בגרמניה, שם התפתחו מגוון רחב של סוגי נקניקיות, כמו ה"בראטוורסט" וה"וייסוורסט", שהפכו לסמל לאומי במטבח הגרמני.
בשנת 1805 בעיר פרנקפורט הוצגה הנקניקייה המודרנית, שנקראה "פרנקפורטר", והיא הפכה לבסיס לנקניקיות רבות ברחבי העולם, כולל כמובן, בארצות הברית. הנקניקיות היגרו לאמריקה יחד עם המהגרים האירופאים והפכו לפופולריות במאה ה-19. מהגרים גרמנים מכרו נקניקיות ברחובות ניו יורק, ובשנת 1871 מהגר גרמני בשם צ'ארלס פלטמן, פתח את דוכן הנקניקיות הראשון בקוני איילנד שבניו יורק. הפופולאריות של הנקניקיות בארצות הברית גדלה במהירות והן הפכו למרכיב מרכזי במטבח האמריקאי, במיוחד במהלך משחקי בייסבול ואירועי ספורט אחרים.
סלט קיסר
האגדה מספרת כי מנת הדגל של מסעדות רבות בארה"ב פותחה למעשה כמעט בטעות במקסיקו ע"י השף צ'זרה קרדיני (באיטלקית: Cesare Cardini), מהגר איטלקי שחי בסן דייגו.
בארבעה ביולי בשנת 1924, כך סיפרה בתו רוזה, אביה עשה את דרכו לטיחואנה הלוהטת במקסיקו על מנת לפתוח מסעדה שזכתה לשם "סיזרס". באחד הימים, כשהמסעדה הייתה עמוסה בסועדים, צ'זרה גילה כי כל המצרכים במטבח אזלו וכי הסועדים שהזמינו מנה מסוימת - לא קיבלו אותה. בפניו עמדו שתי ברירות: להתנצל בפני הסועדים ולשלוח אותם הביתה או להיכנס למטבח ולאלתר פתרון יצירתי. צ'זרה בחר לקחת את הסיכון. השאר, כמו שנהוג לומר, היסטוריה.
המנה שהרכיב כללה עלי חסה, קרוטונים, שמן זית, מיץ לימון, פלפל שחור, רוטב ווסטרשייר, ביצה עלומה וגבינת פרמז'ן מעל הכל. הסלט זכה לתגובות נלהבות וצ'זרה החל להגיש אותה באופן קבוע תחת השם "סלט קיסר".
דונאטס
ההיסטוריה של הדונאטס (אגב, סופגניית חישוק בעברית), שנויה במחלוקת. לפי גרסה אחת, המתיישבים ההולנדים הביאו את הדונאטס לצפון אמריקה במאה ה-19, אז הן נקראו בשמן ההולנדי Olykoeks, שמשמעותו המילולית היא "עוגות שמנוניות".
תיאוריה נוספת הנקשרת בדונאטס היא זו של הקברניט האמריקני, הנסון קרוקט. קרוקט טען שהמציא את הדונאט הטבעתי בשנת 1847, כשהיה רק בן 16 במהלך עבודתו כקצין על ספינת סוחר. לפי הסיפור, גרגורי לא היה מרוצה מהמרכז הלא מבושל של הדונאטס הכדוריים, לכן החליט לנקב אותו באמצעות מכסה של מיכל פלפל שחור. כך הוא הבטיח שהדונאטס ייטוגנו באופן שווה.
עוגת גבינה ניו יורקית
עוגת הגבינה שמזוהה עם התפוח הגדול נוצרה כחלק מהתפתחות ארוכת שנים של עוגות גבינה למינהן, מנה שמקורה בעת העתיקה.
דווקא ביוון העתיקה תועדה העוגה הראשונה, שם הכינו עוגות גבינה פשוטות מתערובת של גבינה טרייה, דבש וקמח, ואפו אותן על אבנים חמות. הרומאים אימצו את המתכון היווני ושיפרו אותו עם תוספות כמו ביצים.
במהלך השנים, העוגה התפתחה באירופה, ובמאה ה-18 היא הגיעה לארצות הברית יחד עם המהגרים משם. עוגת הגבינה הניו יורקית, כפי שאנו מכירים אותה כיום, נוצרה בניו יורק בשנות ה-1920, כאשר ארנולד רובין שילב גבינת שמנת במתכון. השימוש בגבינת השמנת, שהתגלתה במקרה בניו יורק במאה ה-19, הפך את העוגה לקרמית ועשירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו