זה ממש פשוט: כך תכינו פירות יבשים בבית

ט"ו בשבט מתקרב ואיתו גם ארוחות ונשנושים שמבוססים בעיקר על אכילת פירות שבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ.

בתקופה שבה חיו קהילות יהודיות בצפון אירופה ובאזורים גיאוגרפיים אחרים שהיו רחוקים מהארץ, היה קשה מאוד להשיג פירות טריים מישראל וכך השתרש בקרב הקהילות היהודיות המנהג של אכילת פירות יבשים שיובאו מכאן. עם חזרתנו למדינת ישראל, התייתר מבחינה רבה הצורך בפירות יבשים, מכיון שיש ביכולתנו לאכול את פירות הארץ כשהם טריים לחלוטין. אבל ההרגל היהודי עשה את שלו ועד היום רובנו נוהגים להמשיך את אותה המסורת.

אתמול (ראשון) פרסמנו כאן ב"ישראל היום" שמועצת הצמחים קוראת לציבור לוותר לקראת ט"ו בשבט השנה על המנהג הישן ולהעדיף את פירות הארץ הטריים. אחת הסיבות היא שרוב הפירות היבשים מיובאים מחו"ל וכוללים במקרים רבים צבעי מאכל שונים שנועדו להעצים את צבעם, סוכרים וחומרים משמרים. כל אלה הופכים אותם לפחות בריאים. כך קורה שבמקום ליהנות מהטעמים המיוחדים שיש לפירות שעברו ייבוש, אנו אוכלים אותם בתחושה חצויה וההנאה מהם פחותה.

אם בכל זאת קשה לכם לוותר על המנהג הישן, תוכלו להכין פירות יבשים גם בבית. אורי מאיר צ'זיק, היסטוריון וסופר שמתמחה בהיסטוריה של הרפואה והתזונה, מסביר: "למרות שנראה כי מדובר בתהליך מורכב, למעשה הוא קל מאוד ואפשרי ממש בכל בית".

לדבריו כל מה שצריך זה תנור טוב או מייבש מזון. "כמובן, קל יותר לייבש את הפירות במייבש מזון מקצועי שהוא יחסית כלי קטן ולא תופס מקום רב בבית", הוא אומר.

את התנור הביתי יש לחמם ל-50 מעלות במצב טורבו. את מייבש המזון יש לחמם לאותה הטמפרטורה. כעת, כל מה שצריך זה לחתוך את הפרי.

"ישנם פירות שכדי להפעיל עליהם את תהליך הייבוש צריך לחתוך אותם לחצי ויש פירות שצריך לחתוך לפרוסות", הוא מסביר ומפרט: "הפירות שחותכים לפרוסות הם: בננה, תפוז, קיווי, קלמנטינה וכל סוגי ההדרים, שיש לפרוס יחד עם הקליפה. לעומת זאת תות שדה, תאנים, שזיפים ומשמשים יש לחתוך במרכזם, כלומר, לחצי. מהמשמש ומהשזיף צריך להוציא את הגלעין".

אומנם הוא כבר לא בעונה, אבל צ'זיק הסביר שאפשר לייבש גם את גרעיני הרימון. "פשוט מניחים אותם מופרדים על התבנית", הוא אומר.

לאחר החיתוך, את הפירות יש לייבש בתהליך איטי במשך חצי יום עד יום שלם, תלוי בסוג הפרי. ככל שהפרי מכיל פחות נוזלים - בננה למשל - יש לייבש אותו למשך זמן מועט יותר ולהיפך - לפירות עתירי נוזלים כמו תפוח ואגס, יקח זמן רב יותר להתייבש. תוכלו לבדוק מדי פעם את התנור כדי לבחון את מצב הייבוש של הפרי.

"אגב, אני ממליץ לייבש את הפירות בקיץ כי אז ניתן להשיג את רוב הפירות שגדלים ומבשילים בארץ. אני עצמי מייבש את הפירות ושומר אותם במשך כל השנה", הוא מציין.

צ'זיק הוסיף כי לפירות יבשים יש ערכים תזונתיים חשובים והם עשירים במינרלים ובסיבים תזונתיים. במקביל יש להם גם ערך קלורי גבוה. לדבריו, תאנים עשירות בסידן ובמגנזיום אך בתאנה גדולה יש 47 קלוריות. כף צימוקים מכילה אשלגן, ברזל, נוגדי חמצון ואת הויטמין B6, אך ערכה הקלורי הוא 40 קלוריות. ביחידת תמר אחת יש מצד אחד 42 קלוריות אך מבחינה בריאותית התמר טוב מאוד לצריכה, מכיוון שיש בו סיבים תזונתיים, ויטמינים רבים מקבוצת B, סידן, אשלגן, אבץ ועוד. בבננות יש 500 קלוריות למאה גרם אך מנגד יש בהן אשלגן בכמות גדולה.