זיו רחיפור ושחף פריפז בטח לא תיארו לעצמם שסרטון שהעלו לרשת ובו בקשה מהגולשים לסייע להם לצמצם נזקים כלכליים בכך שיקנו מהם סחורה שהצטברה בפאב שלהם, "פאב שדרות", יהפוך בתוך זמן קצר לוויראלי ויזכה לשיתופים מצד אושיות רשת כמו אור שפיץ. "יש חשש אמיתי שכשהכול יסתיים נמצא את עצמנו עם בור כלכלי. ביום יום זה לא מעסיק אותי, אני מאוד מרוכז במילואים שלי, בזכות ובגאווה ללבוש מדים בעת הזאת", אומר לנו רחיפור, אחד מבעליו של הבר.
תפתחו את הפאב שוב כשהכול יסתיים?
"כרגע אנחנו לא יודעים. גם אם נרצה לפתוח שוב, זה יתחיל בבור כלכלי. מדברים על זה שייקח שנה עד שאנשים יחזרו לגור באזור, זה לא עוד סבב. להגיד בוודאות שנחזור? אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו מאוד רוצים - מבחינתנו זו תמונת ניצחון. אני מאמין שנייצר איזה אקט כזה או אחר, אבל עסק שרץ קדימה? קשה לי להגיד בביטחון שזה מה שיקרה".
את הפאב פתחו לפני עשר שנים שני סטודנטים לקולנוע, חברים טובים, שלמדו במכללת 'ספיר'. הם פתחו את המקום מתוך צורך אמיתי של תושבים וסטודנטים לצאת לבילוי. "לא היה איפה לשתות בירה באותם ימים, לא היה איפה לפגוש את החבר'ה, להכיר אנשים חדשים", מספר רחיפור. "הם התערבו ביניהם - למי יש אומץ לפתוח בר בשדרות, ובסוף אמרו: 'יאללה, בוא נלך על זה יחד'".
ואיך אתה נכנסת לתמונה?
"הייתי באותה תקופה סטודנט ב'ספיר' והייתי לקוח של הבר במשך לא מעט שנים. אחרי שסיימתי תואר ושנה בחוץ לארץ, חזרתי. לקראת גיל 30 התחיל לדגדג לי לעשות משהו מעניין. החיים קצרים וצריך ללכת אחרי חלומות. 'פאב שדרות' זה פאב שמאוד אהבתי. תמיד היה לי חלום להיות קשור לדבר כזה. במקרה הגיעה הצעה מהשותף שלי שחף, שקנה את הפאב. הוא הציע לי להיכנס שותף וגם לפתוח פיצה ליד, 'פיצה ארטישוק'".
היום המטבח של הפיצה משמש כמטבח של הפאב. על הפיצה המיוחדת יכולות להשתלב לא פחות מ-55 תוספות, כמו ריבת בצל, קונפי שום, גבינת עזים, ועוד.
עד לפני שבת השחורה בה פרצה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך השבעה לאוקטובר, המקום שנכון לעכשיו זקוק לסיוע כדי להמשיך להתקיים, היה שוקק. "בכל ערב היה אפשר להגיע לכאן וליהנות מאווירה מיוחדת", מספר רחיפור. "אתה יכול לבוא פעם אחת לערב שנקרא 'שופוני' - ערב של במה פתוחה עם כל מיני הרכבים מקומיים ולא מקומיים שעולים לנגן בכל מיני סגנונות. בערב אחר ל'ערב ברברת' שבו אנשים מקריאים קטעים שלהם. בערב נוסף אתה יכול לבוא ולמצוא גימלאים של העיר בזמר עברי וריקודים. בימים רגילים יש כאן המון תרבות והמקום שוקק חיים. באמצע שבוע יכולת לבוא ולפגוש דתיים, חילונים, קיבוצניקים. הפאב הכשר היחיד מאשקלון ועד באר שבע - אפילו מהמרכז היו מגיעים לפעמים במסגרת סיורים קולינריים".
מה בעצם אתם מבקשים מהציבור בסרטון שפרסמתם?
"כבר חודש מאז שהכל התחיל. אני במילואים ושחף, השותף שלי, עם הילדים והאישה. בטווח המידי יש סחורה שנמצאת במחסן והיא בקרוב תהיה פג תוקף. אנחנו רוצים לנסות להציל אותה. הציעו לנו לעשות ירידים, אבל אני במילואים, שחף עם המשפחה והעובדים מפוזרים במיליון מקומות".
מאז השיתוף של הסרטון, משהו זז בכיוון חיובי?
"ספקים שלנו, שראו את הפניות, הציעו הצעות כאלה ואחרות, אז אנחנו מאמינים שבסוף כן נצליח להזדכות על הסחורה, ולמכור אותה. שחף שיתף אותי שיש (מאז הפוסט) המון פניות, שהוא בעצמו לא מצליח להגיע לכולן".
אתם חוששים?
"בדצמבר הקרוב החוזה נגמר ובינתיים יש תשלומים שרצים קדימה, הלוואות שלקחנו. יש חשש אמיתי שכשהכול יסתיים נמצא את עצמנו עם חוב בסכום של 100 או 150 אלף שקלים. בינתיים הכספים נמשכים, חברת החשמל, ספקים ששילמנו קדימה. יש ההבנה שהולך להיווצר בור וצריך לכסות אותו. ביום יום זה לא מעסיק אותי אני מאוד מרוכז במילואים שלי, בזכות ובגאווה ללבוש מדים בעת הזאת ולהיות מה שנקרא בחזית - ממש לשמור על הבית. אני גר בשדרות אז זה ממש לשמור על הבית, פשוטו כמשמעו. זה מה שמעסיק אותי ואני שם בצד את כל העניינים האחרים".
לסיוע:
שחף: 052-9535318
זיו: 055-6671839
אפשר גם במייל: Sderotpub@gmail.com
תחקיר המחדל בכפר עזה: הקיבוץ נכבש בתוך שעה, לוחמים פצועים פונו לפני אזרחים
גורמים ישראלים ל"ניו יורק טיימס": חמאס יסרב לשחרר את מרבית החטופים ללא סיום המלחמה
פרסומת | המירוץ לאולימפיאדה: מהמיונים להישגים
דיווח ערבי: "השיחות על הפסקת האש בעזה עומדות בפני סיבוכים הולכים וגוברים"
חשש מחזית נוספת: בעקבות התגברות האיומים מירדן - שר הביטחון ייפגש עם ראשי המועצות