מצוקת החקלאים בעוטף: "חשופים לירי בשדה, העובדים הזרים ברחו"

פרוץ מלחמת חרבות ברזל והאירועים הנוראים שעברו על יישובי הדרום, מציבים גם את החקלאים מביניהם במצוקה בכל הנוגע לפרנסתם ומעלים את החשש שההשקעה בגידולים לאורך השנה האחרונה תרד לטמיון. "כרגע המצב קשה מאוד ולהערכתי רוב החקלאים כאן יאבדו את הפרנסה שלהם אם לא תהיה עזרה מאסיבית של המדינה", אומר יגאל עמר, חקלאי שמגדל עגבניות ממושב עמיעוז בעוטף עזה ויו"ר החקלאים ביישוב.

עמר הביע דאגה רבה לעתיד החקלאות בעוטף ולעתיד היבולים והסביר: "בחמשת הימים הראשונים לא היו לנו מים ועוד קשה להעריך את גודל הנזק עקב כך. כמו כן, אין עובדים - העובדים הזרים מתאילנד עזבו ברובם את הארץ".

הוא הוסיף שיש צורך אקוטי בכך שהמדינה תתערב ותסייע כדי שהחקלאות באזור תשרוד. "לצערי, בינתיים אף אחד לא פנה אלינו בנושא מטעם המדינה ואנחנו כרגע שורדים כל יום ביומו. רק היום אישרו לנו להגיע לטפל ביבולים, למשל, וקשה לדעת מה מצבם ומה גודל הנזקים. זה יכול לנוע בין 40-80 אחוז וזאת פגיעה עצומה, החקלאים ממש יצטרכו עזרה".

רונית פרקש, היא חקלאית ממושב תקומה שבעוטף עזה ואם לארבעה. שניים מהם משרתים כלוחמים בצה"ל ובעלה נקרא למילואים באוגדת עזה. השבוע היא מספרת כי החקלאים ביישוב שלה וביישובים אחרים בעוטף מודאגים מאוד בנוגע להישרדותם וקוראים למדינה לסייע להם בדחיפות. "אצלנו במושב מגדלים בעיקר לימונים, אננס, תפוזים ותותים, אבל לצערי אני לא חושבת שכרגע יש מישהו שמטפל בגידולים הללו", היא אומרת. "אומנם הצבא התיר לנו לעבוד ולשלוח עובדים זרים לשדות, אבל אין אף אחד ביישוב כרגע מלבד, 'צוות חירום יישובי'", היא מספרת.

פרקש ציינה כי להערכתה יהיה קשה לאסוף את היבולים באזור מכיוון שגידולי שדה רבים נמצאים בסמוך לעזה ולמעשה, חקלאים שיגיעו לאסוף אותם יהיו חשופים לירי מהרצועה. מאחר שהיישוב מצוי בטווח של שבעה קילומטרים מהרצועה הוא למעשה "הפך כרגע למוצב צבאי לכל דבר ועניין", היא אומרת ומוסיפה: "אני לא יודעת מי בכלל עובד שם מהחבר'ה שלנו. מי שכן נשאר הוא לולן שגילו למעלה מ-70 ושמו סבג דוד. הוא לא עזב כי מישהו צריך לטפל ב-23 אלף התרנגולות שיש לו, והוא עצמו, אגב, אח שכול".

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות ויו"ר ענף הירקות במועצת הצמחים, הוא חקלאי שמתגורר ביישוב אוהד, בעוטף עזה. גם הוא קרא למדינה להציל את החקלאים ולסייע להם כדי שיהיה ביטחון של מזון בישראל בעוד המדינה נשענת על עצמה ולא על יבולים המיובאים מחו"ל.

"אני מגדל בישוב אוהד פלפלים, עגבניות, וחצילים", הוא מספר וממשיך: "רוב העובדים הזרים ברחו ומי שמסייעים לי כרגע הם הבנים והנכדים שלי. מתוך 30 עובדים תאילנדים נשארו איתנו רק 17. אנחנו מחבקים ומחזקים אותם כדי שלא יתייאשו. אבל בהערכה כוללת כ-50 אחוז מהעובדים הזרים שעבדו בעוטף ברחו חזרה לתאילנד".

יפרח מסביר כי "עד ארבעה קילומטרים מהרצועה, אי אפשר בכלל לעבוד. אחרי הטווח הזה אפשר לעבוד אבל חלק מכוח האדם הלך. החקלאים כאן מנסים להחזיק כמה שאפשר. אני לא יודע להעריך את הנזקים בפועל, אבל אנחנו משלמים כאן את המחיר של הזלזול של המדינה בחקלאים ובביטחון המזון שלנו. מעבר לכך, אני לא יודע מה יהיה גורל הגידולים הקרובים לרצועה. אחרי הכל, אני מחזק את הצבא וחשוב לי לציין שבעת הזו הנזק במזון פחות חשוב מלנצח במלחמה" הוא מסכם.

אסם האוכל של ישראל

משרד החקלאות פרסם בימים האחרונים נתונים אודות אזור עוטף עזה (אשכול, שדות נגב, שער הנגב וחוף אשקלון) וציין כי האזור מהווה את אסם הירקות של המדינה. על פי נתוני משרד החקלאות ומועצת הצמחים, באזור הדרום מגודלים כ-60,000 דונם תפוחי אדמה, כ-22,000 דונם של גזר, כ- 16,000 דונם עגבניות לסוגיהן (כ-70% מהיקף גידול העגבניות בישראל). עוד מגדלים באזור כ-4,500 דונם בטטה, כ- 2,500 דונם פלפלים (מכל הסוגים), 2,500 דונם חצילים, 2,000 דונם כרוב, כ-1,000 דונם צמחי עלים במבנים ללא חרקים וכ-300 דונם מלפפונים. זאת לצד כ-2,500 דונם של פרחים וצמחי בית.

לאור זאת וכדי לשמר את היכולת התפקודית של אספקת המזון בארץ, פנה משרד החקלאות לחקלאים שיש בבעלותם מבנים חקלאיים שאינם פעילים וביקש לגייס אותם לצורך גידול ירקות חממה, במטרה לקלוט את השתילים שהיו מיועדים להישתל בשטחי העוטף.

לדבריהם, מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, מקיים מדי יום מספר הערכות מצב במסגרת היערכות המשרד לתרחישי פגיעה באספקת המזון מן הצומח ומן החי לציבור.

ממשרד החקלאות נמסר גם כי הוא יממן עלויות לוגיסטיות להבאת מתנדבים לעבודה בחקלאות לנוכח מצב החירום בו נמצא המשק הישראלי לטובת מילוי מקומם של עובדים הנעדרים מעבודה חקלאית.

המשרד יתמוך גם בהעסקת עובדים ישראלים חדשים בענפי החקלאות בהיקף של כ-5 מיליון שקלים. 

בנוסף נמסר היום כי המשרד אישר הצבת כ-90 מיגוניות חדשות במשקים חקלאיים ביישובי העוטף וכן כי הוא יפנה למשרדי ממשלה נוספים להגדיל תקציב ולאגם משאבים תחת נושא זה. כמו כן, נערכה פעילות ממשלתית יזומה לפינוי כ-250 עגלות שנשארו ברפת בקיבוץ כיסופים שהועברו ליישוב באזור חוף אשקלון. 

"המשרד פונה באופן אישי לכל אחד מהחקלאים באזורי הלחימה בדרום ובצפון על מנת לשאול בשלומם ולהציע עזרה וסיוע בפתרון בעיות במטרה לסייע לחקלאים בשמירה על יכולת העבודה שלהם ועל ביטחון המזון של האזרחים במדינה", הסבירו במשרד החקלאות. 

רמי יצקן, סגן מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים, התייחס לחששות של חקלאי העוטף ואמר שהרשות תחל להעביר אליהם כספי פיצויים באופן מיידי עוד לפני הגשת תביעות על ידם, זאת כדי לתמוך בהם מיידית.

יצקן ציין שדין כל תושבי העוטף הוא מיוחד והוראות השעה מאפשרות לכל התושבים לקבל פיצויים. לדבריו הרשות כבר עמדה בקשר עם נציגי הקיבוצים והישובים בכל האזור ועומדת בקשר עם משרד החקלאות, שמעביר אליה את שמות החקלאים שצריכים סיוע.

נציגי הרשות ישבו בתחילת השבוע (ראשון) עם שר האוצר ואנשי המשרד הבכירים כדי לדון בהעברת הסיוע, שלדבריהם, כבר מאות אלפי שקלים ממנו כבר הוזרמו.