החיים קשים: אם אתם נמנים על אלו שדואגים לעתיד כדור הארץ ועושים כל שביכולתכם להקפיד על קיימות, מחקר חדש עלול להפתיע אתכם מאוד לגבי כמה מהמנהגים שלכם.
על פי המחקר, שבוצע לאחרונה בבלגיה, למרות ההנחה הרווחת כי קשים העשויים מנייר או מבמבוק הם ידידותיים יותר לסביבה מאשר קשי הפלסטיק הפופולריים שגורמים נזק חמור לסביבה, לא כך הדבר. החוקרים דגמו אלפי קשים מסופרמרקטים, חנויות ורשתות מזון מהיר, ומצאו כי מרביתם הכילו PFSA. מדובר בתרכובות פרא ופולי-פלואורואלקיליות - משפחת כימיקלים סינתטיים רעילים ובלתי מתפרקים, הנכללים במשפחת "כימיקלי הנצח", בהם נעשה שימוש במוצרים שונים, בין השאר, בציפוי סירים ומחבתות בשל היכולת שלהם לדחות שמן ומים והעמידות שלהם בפני חום. נעשה בהם שימוש גם באריזות מזון, מוצרי קוסמטיקה, רהיטים, טקסטיל, קצפי כיבוי, חומרי בידוד, חוטי חשמל, והם נמצאים באופן מצער ומסוכן לעיתים גם במקורות מים.
החוקרים, שביצעו את המחקר, דגמו 39 סוגים שונים של קשים שהיו עשויים מנייר, במבוק, זכוכית, פלדת אל-חלד ופלסטיק. במחקר נמצא כי 27 מתוכם הכילו PFSA, אך חשוב לציין, שברובם הריכוז היה נמוך.
מתוך הקשים שנדגמו במחקר, אלה העשויים מנייר היו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להכיל PFSA. ב-18 מתוך 20 הסוגים השונים, התגלו ריכוזים של הכימיקלים המסוכנים. בארבעה מתוך חמישה קשי במבוק נמצאו ריכוזי PFSA, זאת לעומת שלושה מתוך ארבעה קשי פלסטיק. הכימיקלים נמצאו גם בשניים מתוך חמישה קשים מזכוכית. מהמחקר עלה כי רק קשי פלדת האל-חלד שנדגמו יצאו נקיים מ-PFSA.
הסיכון בחשיפה ל-PFAS נובע מכך שהחומרים הללו עלולים להוביל, בין היתר, למשקל לידה נמוך בתינוקות, כולסטרול גבוה, מחלות בבלוטת התריס וסיכון מוגבר לפיתוח סרטן בכבד ובכליות. עם זאת, החוקרים עדיין בתהליכי למידה באשר לסכנות העולות מחשיפה אליהם ועדיין אינם יודעים מה הריכוז המדויק בקשים שמהווה סיכון.
טימו גרופן, שהשתתף במחקר, סיפר כי לא ברור אם יצרני הקשים שנדגמו הוסיפו באופן מכוון את הכימיקלים המזיקים כשכבת מגן מפני מים. לדבריו, ייתכן שהכימיקלים מצאו את דרכם בטעות לקשים במהלך תהליך הייצור או שבקשי הבמבוק יש עקבות PFSA בגלל הקרקע בה גדלים הצמחים עצמם.
למרות הסכנות, גרופן מדגיש כי אין צורך להילחץ יתר על המידה. "זה רק מקור קטן נוסף של חשיפה לכימיקלים, שאמנם אפשר להימנע ממנו, אבל לא הייתי ממהר לקבוע שקשים הם מזיקים מאוד", אמר. מאידך, הוא ביקש להדגיש כי מכיוון שחומרי ה-PFAS כן מצטברים בגוף, רצוי וכדאי שאנשים ינסו לצמצם את החשיפה שלהם אליהם ככל שניתן. "הכל תלוי במקורות החשיפה האחרים ובשילוב ביניהם, וזה מה שמוביל בסופו של דבר לסכנות הבריאותיות".
