לכל עיר יש את הסודות שלה, שרק מי שגר בה יודע אותם. רק מי שמכיר את כל הדרכים בה, כמי שמכיר את הקווים בכף ידו. בתל אביב אין סודות, הכל ידוע מראש, אבל ברגע שמתרחקים מהערים הגדולות ומתפזרים מהמרכז - בערים של המרכזים המסחריים ובעיירות של תחנות הדלק, או אז מתגלים הסודות האמיתיים, הלוא הם סודות האוכל המקומי. יש את הסודות של אור יהודה ורמלה, והסודות הכמוסים של באר שבע וקריית שמונה. בכל עיר יגידו לך המקומיים וילידי המקום לאן ללכת כדי לאכול, ולרוב לא יהיו אלה מסעדות מעוצבות אלא בתי אוכל פשוטים המבוססים על אוכל שמישהו למד מאמא שלו איך מכינים.
כריך שהוא מסורת משפחתית. עליזה והחביז'ה (צילום: רעות סהר)
אני שמעתי סוד על העיר עכו ומיהרתי לשם לטעום, מהר לפני שהסוד מתגלה לכולם, ולא ממני. עכו ביססה את עצמה בשנים האחרונות, ובצדק, כיעד קולינרי, בעיקר הבזאר התורכי בשוק של העיר העתיקה ובעיקר תפריטים של דגה מקומית על הספקטרום שבין טרנדי למסורתי או, איך אפשר בלי לציין, חומוס אייקוני. אבל לא רחוק משם, ברחוב הראשי של העיר הלא עתיקה של עכו, בלב הקונבנציונאליות הפרובינציאלית, בין בית המשפט למדרחוב, יושב הדוכן של עזיזה'ס.
עליזה, בתה של עזיזה, פתחה את המקום לפני כשנתיים, מתוך געגועים קשים לאמה שנפטרה כמה שנים לפני כן. במשך כמה חודשים היא חיפשה עבודה ולא הפסיקה לחשוב על אמא שלה, עד שקמה בוקר אחד עם רעיון איך להחזיר אותה אל החיים וזה היה קשור לקציצות. עזיזה, מאמא מרוקאית אמיתית, היתה ידועה בכל השכונה כבשלנית בעלת ידי קסם וכנראה שהספינג' לא נפל רחוק מהסיר, ועליזה מבשלת בדיוק כמוה, לפחות כך אומר כל מי שטועם ומכיר.
קציצה מרוקאית עשויה מתערובת של בשר, ירק ועשבי תיבול, בלחמנייה בעבודת יד (צילום: רעות סהר)
אבל בעזיזה'ס עליזה לא מעמידה סירים, היא מכניסה את כל הלב הגדול והמתגעגע שלה אל תוך הלחמנייה המרוקאית חְבִּיזַ'ה, אותה היא כמובן אופה בעצמה מדי בוקר. חְבִּיזַ'ה היא לחמנייה בעבודת יד שמכינים בכל יום שישי משאריות הבצק של חלת השבת והיא רכה ומתוקה. בתוכה מסדרת עליזה, או אחד מבניה שעוזרים לה בתפעול המקום, את הקְוַורֵה, קציצה מרוקאית חגיגית עשויה מתערובת של בשר, ירק ועשבי תיבול. הקציצה רכה ולחה, בעלת טעם עדין ומתמסרת בקלות ללחמנייה. יש גם חְבִּיזַ'ה עם שניצל או חזה עוף, וגם חְבִּיזַ'ה לצמחונים, מלאה במַעָקוּדַה - פשטידה מרוקאית אפויה, עשויה מבלילה של ביצים ותפוחי אדמה.
ושלא תחשבו שהחְבִּיזַ'ה לא יודעת להתייחס יפה למילוי שלה. עליזה היא אשפית מטבוחה, שזה בעצם הדם שזורם למרוקאים בתוך הוורידים, וכל בוקר היא מעמידה שני סירים, האחד למטבוחה רגילה לבעלי לב חלש והשני למטבוחה חריפה להרפתקנים, והמטבוחה הזאת נמרחת בתוך הלחמנייה לפני כל דבר אחר.
פשטידה מרוקאית אפויה, עשויה מבלילה של ביצים ותפוחי אדמה. מעקודה לצמחונים (צילום: רעות סהר)
בתוך הסנדוויץ' הזה מככבים גם לימון כבוש שמסתכל עלינו מלמעלה מתוך הצנצנות על המדף, וחצילים מטוגנים פרוסים דק. כל זה מוגש לצד כרוב וגזר מוחמצים, עשויים - איך לא, במקום, ופלפלים ירוקים חריפים כבושים במלח, ולא מטוגנים כפי שכולם מצפים ממנה, כי זה מה שהכי מתאים בסנדוויץ', אומרת עליזה.
ויש גם מרק בימי חורף (צילום: רעות סהר)
כל הסנדוויצ'ים עולים 18 ש"ח ולחיילים 15 ש"ח. יש גם מרק בימי חורף וגזוז של פעם ב-5 ש"ח וזהו, זה כל התפריט ועבור התפריט הזה יש לעיתים קרובות תור בצהריים, כי בעכו יודעים, שב-17:00 פלוס מינוס, עליזה סוגרת והולכת הביתה, כי כמו שאוכל נוצר מגעגוע, ככה גם צריך להתגעגע אליו.
המון מתכונים ופינוקים - עכשיו במדור האוכל שלנו!
עזיזה'ס
טרומפלדור 37 עכו
04-9502008
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו