צפון הודו ממש כאן בחיפה

ספק אם מאות הנהגים שחוצים את העיר התחתית של חיפה בכל יום יודעים שהם לרגע אחד חולפים בשולי רכס ההימלאיה. דרך העצמאות העמוסה והמפויחת, שפקוקה ברוב שעות היום, מאפשרת לנהגים להביט לצדדים ולראות את ג'יוטי, שנמצאת שם בצד הדרך. 

ג'יוטי היא מסעדה הודית קטנה וצמחונית שמדיפה ניחוחות הל וציפורן. בפנים, עטורת חיוך, נמצאת ג'יוטי עצמה - בעלת המסעדה. מקבלת את פני הנכנסים, מגישה לשולחנות, ועוברת שולחן שולחן כדי לוודא שהכל טעים. 

כשהייתה בת 19 נישאה לישראלי ועברה לגור בארץ, ומאז היא כאן, מגדלת פה את ילדיה הישראלים שתמיד מעדיפים פיצה ובורקס על פני מלאי-כופתה. אולי כי היא לא תמיד בישלה להם.

בעבר עסקה ג'יוטי בתחום הטיפולים האלטרנטיביים אבל החיים הקשו עליה והיא הרגישה שאת האנרגיות שהיא משקיעה באחרים, היא צריכה להפנות פנימה.

כך החלה לבשל אוכל הודי ולמכור אותו בדוכן בירידים ובאירועים. לאחר מכן התגלגלה לחיפה, עיר שהחיך שלה לא רגיל לצ'פאטי ולטאלי, ובכל זאת, ג'יוטי הימרה על כל הקלפים שלא היו לה ופתחה מסעדה. 

היא מבשלת שם את כל המאכלים שחרוטים על קירות ליבה מהבית. הבית למרגלות ההימלאיה ההודית, מאכלים שאמא שלה נהגה להכין לה, אבל גם מאכלים אחרים מוכרים יותר או פחות מהרחובות והשווקים של המדינה הצבעונית והעצומה הזאת. 

אנחנו בחופש הגדול ואוריה, בנה של ג'יוטי, מסייע לה ומביא לנו לשולחן תפריטים ומים. כבר אחרי 15:00, סרוויס הצהריים היה עמוס אפילו שזה יום חול, והרבה מהמנות נגמרו. ג'יוטי מתנצלת.

אם הגענו לצפון הודו ראוי שנתחיל בלאסי, משקה יוגורט עם תבלינים ופירות, וג'יוטי מגישה לנו לאסי זעפרן משגע (12 ש"ח), חלק כמו משי וצהוב כמו זהב עם טעם שבועט בחלקים הפחות מוכרים של הפה. חוץ מהלאסי הקלאסי יש גם לאסי מסאלה (12 ש"ח), שהיא הגרסה המלוחה של המשקה הזה בתוספת זרעי כמון. זה לא השאיר ספק שאם עוד לא נכנסנו, אנחנו בשערי הודו. 

לאסי מסאלה זרעי כמון // צילום: רעות סהר

בין רגע הפך שולחננו משולחן עץ גנרי משעמם לחגיגה צבעונית של קערות וקעריות, עיגולים-עיגולים של אושר. זה התחיל ממנה של בטטה ואדה (25 ש"ח), כופתאות תפוחי אדמה רכות עטופות קמח חומוס ומטוגנות בשמן עמוק, בגרסת ג'יוטי מגישים אותן גדולות במיוחד ועבות, מוקפות בתבשיל גרגירי חומוס ובצל נא קצוץ. מסוג המנות הראשונות שממלאות אותך עוד לפני העיקרית. אחר כך טעמנו מהסמוסה של ג'יוטי (25 ש"ח), כיסונים ממולאים בתפוח אדמה ואפונה.

כדי שלא יהיו בודדים מצוותים להם שלושה רטבים להנעים את זמנם, האחד תמרינדי מיימי ומתקתק, השני יוגורט עם תבלינים עוקצניים, והשלישי צ'אטני כוסברה וגרגירי חרדל שגורם לדמעות.

שלושת הכוכבים הללו עוד יחזרו כל פעם בהרכב אחר, בליווי מנות שונות שיהפכו כל ביס למיוחד ושונה מקודמו.

קארי פאקורה (49 ש"ח) היא מנה נדירה יחסית בנוף המסעדות ההודיות בארץ והנה היא נחתה על השולחן שלנו ברוב תפארתה: קציצות של ירקות במעטפת קמח חומוס, בתבשיל יוגורט סמיך וחמצמץ זהוב משידוך התבלינים שבו. הקציצות דחוסות והתוכן שלהן מזכיר במרקמו בשר, חומר גלם שנזנח כמובן מחוץ למסעדה. הרוטב עוטף את הקציצות שמתפרקות בקלות כך שכל ביס נעטף מחדש. אל שאר הרוטב אפשר לזרוק את האורז הצהוב של ג'יוטי שמחכה בסבלנות בצד.

קארי פקורה

לחגיגה הזו הצטרפו סלט סלק וגזר חתוכים גס אבל ברצועות יפות ושוות, וצ'אפטי כמובן.

צ'אפטי הוא הלחם ההודי המסורתי, שמטוגן במחבת בדרך כלל וללא שמרים למיניהם. הצ'אפטי מגיע גם עם הטאלי שהיא המנה ההודית אולי המוכרת ביותר. ארוחה שלמה על צלחת אחת שנושאת עליה המון קעריות קטנות של תבשילים שונים, רטבים ואורז. 

הטאלי הצבעוני שקיבלנו בג'יוטי (42 ש"ח) הכיל בתוכו תבשיל לוביה נהדר ברוטב עגבניות עדין, דאל עדשים ירוקות ובצל לבן, תבשיל הפאקורה שהחליף את הכרובית שבדיוק נגמרה, אורז צהוב ורטבים.

טאלי

כמו שהחיים הביאו את ג'יוטי לכאן לחיפה, רחוק מנוף ילדותה, מביתה ומאמה, כך הביאה ג'יוטי את הבית שלה לכאן וחילקה אותו לקערות.

הודו נוכחת כאן גם בצבעים שעל הקירות, באוסף הכיסאות האקלקטי ובציור על הקיר של גנש, שיווה ופרווטי, שלושת אלים הינדואים. גנש ידוע כמי שאחראי על שגשוג והצלחה בעבודה והוא כנראה שם עין על ג'יוטי או שהוא מחזיק לה את היד שאחראית על התיבול, ככה שגם ביום שני אחר הצהריים נגמרות במטבח רוב המנות ואנשים יוצאים מהמסעדה הקטנה אל הרחוב הרועש, נזכרים שפה זאת העיר התחתית בחיפה ולא צפון הודו אבל מלטפים את הבטן שלהם ומחייכים. 

סמוסה

ג'יוטי, דרך העצמאות 72 חיפה, 054-2088077

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו