דיווחים אינסופיים על אוקראינה - כן, אבל דיווחים על הסכם הגרעין המתגבש - לא?

פליטים אוקראינים, בדלנים רוסים, חתולים תקועים על עץ, בולענים בדרום, הפגנות חרדים, מטוסים קלים שמתרסקים, פסטה אסם מתייקרת, משחקי נבחרת הכנסת, דוכני שווארמה שמוכרים יקר, בום על־קולי בתל אביב, חסידות שהגיעו לאגם החולה, קטטה בגלל כפכפי קניה ווסט בקניון רמת אביב - אלו ואחרים נחשבים בתקשורת הישראלית אייטמים שעבורם שווה לשלוח עיתונאי מדווח, או במינימום - כתב שטח שמקשקש וסוגר אייטם של כמה דקות.

לכל אחד מהאירועים האלו, מהדורות החדשות ובופה תוכניות האקטואליה שלחו כתבים, צלמים ומקליטים, שיביאו לנו פיסת אקטואליה מרתקת. נחשו באיזה מקום אחד לא תמצאו אף כתב מדווח, שלא לומר עיתונאי מדיני בעל שיעור קומה? שיחות הגרעין בווינה. נכון לשבוע האחרון והקריטי ביותר בעתיד הסכם הגרעין, פרט לעיתונאית ערוץ 14 ליטל שמש (גילוי נאות: גם כותב שורות אלו עובד בערוץ) שמדווחת מדי שעה, אף ערוץ לא שלח כתב לדווח מההסכם המתגבש, שישפיע על העתיד שלנו.

כן, כן. במקום שבו נציגי מדינות העולם, כולל רוסיה וארה"ב, יושבים ומתכננים לנו מעל לראש איך איראן תתעשר במיליארדים, תתחמש בטונות של אורניום ותצטייד בטכנולוגיות שיכוונו נגדנו - התקשורת הישראלית לא מצאה לנכון לשלוח כתב שאליו יעברו יונית, אודי, תמר, גאולה ואחרים, כדי לספר לנו מה סוכם, על אילו פרטים מתעקשים, על מה האיראנים נלחמים ומה רמת החארבו דארבו שמחכה לנו בשנים הקרובות.

כשרואים את פריים הפתיחה בכל מהדורה, שבו שישה כתבים מדווחים מאזורי הקרבות באוקראינה, ממחנות הפליטים, מניו יורק ומלונדון - מבינים שאפשר היה לסדר לאלעד שמחיוף כרטיס רכבת לווינה היפהפייה כדי להביא פיסת אקטואליה מהסתדרות האייתוללות, ולארגן בחזרה הביתה איזו טיסת "קוויקי" לאור הלר, כדי לתת סינק מלב הקרבות על הניסוחים.

על פי פרסומים זרים, צוותים שלמים של עיתונאים איראנים עומדים מחוץ לדלתות חדרי המשא ומתן, ומדווחים לעם האיראני בשבוע הקריטי. בזמן הזה, את הציבור בישראל מציפים באייטמים מרגשים יותר ומקושקשים פחות על משפחות אוקראיניות, דיווחים על מרקים חמים בגבול וכל הפולקלור הגיל־תמרי. בנוגע להסכם, ניתן לסכם ב"לא אוקראינה - לא מעניין". איך אומר עודד בן עמי, שגם אותו לא עניין לסקר משם? גאווה ישראלית!