בלה בלה. "המירוץ למיליון"

ברוכים הבאים ל"המירוץ למיליון". אם אתם בקטע של דיונים בלתי פוסקים, מריבות על שטויות ובדיחות על כלום מאת המתמודדים בעשרות טסטות בכל פרק, התרווחו על הספה והכינו פופקורן – הגעתם למקום הנכון, ונראה שיש עוד הרבה כאלה בדרך. אם אתם מתעניינים בנופים ממקומות מעניינים בחו"ל, בתרבויות משונות ובמשימות אקסטרים בכל פרק, לכו לראות משהו אחר. בנשיונל ג'יאוגרפיק יש גם נופים יפהפיים וגם הרבה יותר אקשן מבגרסה הישראלית של אחת מתוכניות הריאליטי המצליחות ביותר בעולם.

• צפו: ג'ניפר לופז מטיילת בישראל

• מגעים להבאת סלין דיון להופעה בישראל

• מרגול תחליף את רני רהב?

• הצלם הישראלי של "מהיר ועצבני"

הנחת הבסיס של עורכי "המירוץ למיליון" הישראלית היא שכל פרק צריך להתחיל ב-100% לחץ ומתח ומשם רק לעלות, גם אם זה בלתי אפשרי, טכנית או מנטלית. מהדקה הראשונה ועד האחרונה, כולם צועקים, מיואשים, גמורים ונמצאים בתחתית תהומות הנפש. אף אחד בריאליטי הזה לא "מרגיש טיפה לא טוב" או "קצת קשה לו". הכל תמיד כל כך קשה, מתסכל ממש. גם המשימה הקטנה ביותר היא "סוחטת כוחות ומעייפת", וההרגשה היא שגם מול המסך נסחטים כוחותינו אט אט, במסע בהילוך חמישי ללא הפסקה הזה, מבלי להתקדם לשום מקום. ולהלן הנוסחה: על המסך רואים ילדים קטנים רצים. טסטה: "פתאום רצו אלינו ילדים קטנים". על המסך רואים ילדים קטנים. טסטה: "פתאום אנחנו רואים ילדים קטנים". וואו, איזה מתח. או שמא קהל היעד של התוכנית הוא אנשים קשי הבנה שזקוקים לתרגום מילולי של כל דבר שהם רואים.

בלה בלה בלה // צילום מסך

בלה בלה בלה בלה // צילום מסך

בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה // צילום מסך

כשלמסך בכל זאת מתגנבת לה פיסת נוף, משימה מעניינת שקשורה להכנת תרופות טבעיות, הסבר על האינפלציה בזמביה או על השימוש בפאנלים סולאריים, זה כל כך יפה ומרתק בהשוואה לטסטות האולפניות והמשמימות שתופסות 80% זמן מסך, עד שאנחנו רוצים מזה עוד ועוד.

זה לא שבאנו עם ציפייה לאינטריגות ואסטרטגיות, אף אחד לא מצפה ל"הישרדות". המקסימום שנוכל לשאוף אליו הוא כמה זוגות שחוברים יחד כדי לשתול "עצור" לזוגות אחרים. וזה בסדר, לא בזכות זה נחשב הפורמט של "המירוץ" לאחד המצליחים בתולדות הריאליטי, לכל ריאליטי יש את הנוסחה המנצחת שלו. אבל בישראל נדמה לפעמים שתוכניות ריאליטי שונות פועלות על פי אותו שטנץ – מריחת משימות ושתילת ראיונות קצרצרים כל שני רגעים כדי לפצות על מחסור בתוכן מספק בשביל למלא כל כך הרבה זמן מסך, וכמובן – בשביל הפרסומות.

ואולי, אם זאת האסטרטגיה של רשת 13 מול מלכת הרייטינג "נינג'ה ישראל", אפשר להסיק שזה מה שבעצם מעניין אותנו, כצופים? אולי, אחרי הכל, לא באמת אכפת לנו יותר מדי מהמשימות עצמן והיכן הן נעשות, כל עוד יש לנו את ניסים ואוראל שמשעשעים אותנו במשחקי מילים וחוסר ידע ("דנידין זה נראה ואינו נראה? נראה ואינו רואה?"), או גילי, שמתלהבת עד כלות מכל דבר, בעיקר אם הוא המנחה של "המירוץ למיליון" ("הוא היה יפה כמו ציור")?

קשה, כל כך קשה // צילום מסך

אולי באמת לא משנה הקונספט ומה שקורה בתוכנית, כל עוד מצחיק לנו בין הקטעים, ומוסבר לנו על מגש של כסף בדיוק מה הרגיש כל זוג ומה הוא ראה במשימה עצמה. זה לא דבר רע, זה פשוט פורמט אחר – וכנראה שהוא עובד מצוין, בדיוק כמו ש"מאסטר-שף" הישראלי מתייחס לסיפור החיים הטראגי של כל מתמודד יותר מאשר לאוכל שהוא מכין, ומלהקי "דה וייס" לא יקבלו מועמד שלא מת לו מישהו במשפחה והוא הגיע כדי לדבר על הנושא.

אבל בסופו של דבר, סביר להניח שגם לקהל שבוי בקסם הפורמט הזה, יימאס מהאיטיות שבה זוחלת ונמרחת כל משימה, והקשקושים הבלתי נלאים יעלו על עצביו. "רבאק", יגיד הקהל, "תעברו כבר למשימה, מה נסגר עם כל הדיבורים האינסופיים האלה". ואז? אולי אז הוא יבחר ב"נינג'ה ישראל", ששם באמת קורה משהו, ואפילו, כמה מפתיע, בלי תלונות בכלל. אה, רגע, ה"נינג'ה" כבר שולטת בטבלת הרייטינג. כנראה שזה כבר קרה.