הנה משהו שחובה ללמד ילדים כבר בגילים צעירים. התוכנית המצוינת "סליחה על השאלה" חזרה בעונה חדשה, והיא ממשיכה להיות מסקרנת וחשובה. היא לוקחת נושא אחד בכל תוכנית ומביאה אנשים שרלוונטיים לו, לענות על שאלות של צופים מהבית. אני לא בטוח שאלה אכן שאלות של צופים (כי הן חדות וטובות מדי) אבל זה לא ממש משנה. הפורמט של מצלמה ומרואיין על רקע נקי הוא בעל פוטנציאל התרסקות גבוה מאחר שהמוח שלנו צמא לעוד ועוד גירויים. דווקא בגלל זה מגיע ל"כאן" הרבה מחמאות על יצירת תוכן שהופך את כל המסביב לשולי וגורם לצופה להתרכז בעיקר.
• הרשימה הסופית של "הישרדות VIP"
• האקסטרים המאולץ של "המירוץ למיליון"
• אופס: מפלגת נעם קידמה ספר ליברלי
בשבוע שעבר שודרה תוכנית העוסקת באוטיסטים (ניתנת לצפייה ברשת). כמה מרואיינים התייצבו מול המצלמה וענו על שאלות, שמי שלא מכיר מקרוב אוטיסטים בוודאי רוצה לשאול. חלק מהשאלות נשמעות כאילו נשאלו על ידי ילדים (למה אתם לא מסתכלים בעיניים? למה אתם עושים תנועות מוזרות עם הידיים?) מה שהופך אותן לאותנטיות כל כך.
המרואיינים רהוטים ומסבירים בדרכם את עולמם הפנימי, וחושפים אותנו להבנה של עד כמה נקודות המבט והפרשנויות שלהן שונות. באופן פתוח וכן, הם מספרים על העלבונות וההשפלות שספגו, ועל התעללויות שעברו רק בגלל היותם שונים. הם מסבירים מה מרתיע אותם (מגע ורעש) ומה ישמח אותם (שיקבלו את ההתנהגות שלהם).
הכנות של המרואיינים מזוקקת כל כך שקשה להישאר אליה אדיש. המשפחות שלהם הן חלק חשוב בסיפור. אחת השאלות שנשאלו היתה אם המשפחה עוזרת להם. אחד מהם סיפר שההורים שלו אמרו לו: "אתה שינית אותנו. בזכותך אנחנו צמחנו". לעומתו היו אחרים שלא בקשר עם המשפחה, וכאלה שנזרקו מהבית והתגלגלו ממשפחה למשפחה.
"סליחה על השאלה" מצליחה לרגש, ללמד ולמגנט את הצופה למסך באמצעים פשוטים ובאמצעות תוכן משובח. ככה עושים טלוויזיה קטנה וחכמה.
• "איזה חתיך!": המראה החדש של ג'ובאני רוסו
• הזמר אריק סיני בדרך לפשיטת רגל
• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
