שוברים את הכלים: כשפרשת "משחקי חברה" התפוצצה בשנת 2013, הארץ רעשה. הכותרות זעקו, האנשים לחששו, אייל גולן הפך לשק החבטות הרשמי של כותבי הפוסטים ברשתות החברתיות, ונדמה שיותר מהכל, כמעט מדינה שלמה נהנתה לצפות בנפילתו המפוארת של מי שרק זמן קצר קודם לכן התקבל בקונצנזוס כ"זמר הלאומי" שלה.
בסופו של דבר הפרשה הסתיימה בקול חלוש יותר משהתחילה. אביו של גולן נשפט לשנתיים מאסר בפועל, אבל למרות התנהלותו הבעייתית, הזמר עצמו הואשם רק בבעילה של קטינה שהציגה את עצמה כבגירה, וגם כאן הוא זוכה מחמת חוסר ראיות.
בשש השנים שעברו מאז, אייל גולן ניסה לשקם את התדמית והקריירה שלו, בהצלחה חלקית. תחנות הרדיו חתכו את השמעות שיריו בצורה דרסטית, תוכנית הטלוויזיה שלו הוקפאה למשך שנים ואת אות ההוקרה שקיבל עבור תרומתו לזמר העברי בכנסת העכירו ביקורת רבה והפגנות. במקביל לדעיכתו של המלך עלה קרנו של אחר, עומר אדם, וסביר להניח שגם ללא טקס הכתר המטאפורי כבר הוחלף.
מקריאת מפת הרשתות החברתיות היום, סביר להניח שגולן ימשיך לשלם על מעשיו גם בעתיד. אפשר אולי לקרוא לזה קארמה. אמנם הוא יצא זכאי, אבל רובנו לא ילדים, וגם אם אנחנו לא יודעים את כל הפרטים אנחנו מבינים פחות או יותר מה הלך שם. האם זה פלילי? לא. האם זה מוסרי? זו כבר שאלה קצת יותר מורכבת.
ככל הנראה, אייל גולן לא רואה בעיה מוסרית בניצול מעמדו כזמר מפורסם על מנת לשכב עם נשים צעירות ויפות, ואותן נשים צעירות ככל הנראה ידעו היטב לתוך איזו עסקה הן נכנסות – קיום יחסי מין עם סלב מהשורה הראשונה, שקרוב לוודאי לא יספור אותן רגע אחרי שיסתיים האקט. אם להן ולו אין בעיה מוסרית עם זה, אז אין פה בעיה של מוסר. אמות המוסר של אחרים לא מעניינות כאן, כי הם לא היו שותפים למעשה.
אמות המוסר שלכם לא רלוונטיות כאן. אורלי וגיא // צילום: קוקו
אורלי וילנאי וגיא מרוז הם שני אנשים שבטוחים שכללי המוסר שלהם צריכים להיות תקפים לגבי כולם, כל הזמן. סביר להניח שלבד מטיפוח תדמית לוחמי הצדק עליו הם עומלים ללא חת, הם עלו במקביל על משהו נוסף – הצורך שיש כאן ליותר מדי אנשים להמשיך ולחטט בחייו האישיים של אייל גולן, ללא שום הצדקה אמיתית לעשות כך. את הצורך הזה הם תרגמו השבוע לעתירה לבית המשפט בבקשה לאשר את פרסום קלטות החקירות של גולן בפרשת "משחקי חברה", וזאת עבור החלק השני של תחקירם נגד הזמר, על אף שהחלק הראשון התקבל בקריאות בוז מכל עבר, והפעם לא רק מצד המעריצים השרופים.
הצורך לחטט ולהוריד, ולא חשיפת האמת, הוא זה שמנחה את צמד הצדקנים. לכן הם לא מרפים מגולן, ומגישים לנו פעם אחר פעם את אותן אטריות מחוממות שכבר מזמן היו צריכות להיזרק לפח.
• אורלי וגיא נגד אייל גולן: המלחמה ממשיכה
2010-2019 | מסכמים עשור:
• תוכניות הטלוויזיה המביכות של העשור
• אלבומי העשור של כתבי "ישראל היום"
• עידן הבינג': הסדרות הגדולות של העשור
• סיפורי האהבה הגדולים של העשור
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו