כמה אפשר לקשקש על "מלחמת עולם שלישית" בלי להביא שום אינפורמציה אמיתית?

כבר שבוע שכתבי החדשות והפרשנים בטלוויזיה מלהגים בלי סוף על פלישה רוסית לאוקראינה מבלי להגיד שום דבר חשוב או מגובה בעובדות

שרון גל וגיל תמרי מדווחים ברשת 13

אזהרה: טור זה אינו תקף וישמיד את עצמו אם במקרה, בזמן שאתם קוראים אותו, בכל זאת פרצה מלחמת העולם השלישית בחסות "פוטין יזמויות פרובוקציות בע"מ". בינתיים לקחנו את הסיכון שהבלבול יימשך.

כבר שבוע מתמודדים ערוצי הטלוויזיה, הפרשנים והכתבים בחזית עם השאלה "מה רוצה פוטין?", ומעבירים את זמן המסך באמצעות כתבי השטח שנקראו למילואים (חוץ מאלעד שמחיוף שהשיג פטור מנעליים גבוהות ובדלנים). נכון לאתמול בערב, לא רק לפוטין יש עילה לחרחר מלחמה. גם בטלוויזיה הבינו שקורונה ופגסוס כבר לא מרתקים אותנו למסכים, ומה יותר גדול מאיום מלחמת עולם שלישית?

אחרי שבוע עם שוטים של טנקים רוסיים יוצאים מתוך שלג וסטריפים שנושאים את הכותרת הלא פומפוזית "בדרך למלחמת עולם שלישית?", החל אתמול האקשן מהחזית: מצלמות רועדות ממנוסת האוקראינים, וכתבים ישראלים שכבר שבוע מככבים אצלנו על המסך במשחק המקדים – אבל לא היו קרובים לאירוע.

גיל תמרי מהחזית בחדשות 13 וערד ניר מהאולפן של 12 הובילו את שידורי אי־הוודאות בימים האחרונים. יחסית לזה שרק לפני חודשים ספורים, השניים האחרונים סיפרו לנו שנפתלי בנט הוא החבר החדש הכי טוב של פוטין, אף אחד לא מעדכן אותנו מה הולך לקרות.

"72 השעות הקרובות הן השעות הקריטיות כאן בגבול רוסיה־אוקראינה", עשתה בשכל אפרת לכטר מחדשות 12, כשסגרה סוג של ביטוח מקיף לגבי תאריך כלשהו. היא כבר הבינה שההמתנה פר שעה מותירה אותנו צקצקנים לגבי ההיתכנות כולה, ולכן לקחה גרייס של שלושה ימים קדימה. איך אפרת יודעת שמדובר ב־72 שעות ולא ב־48? או 96? תסמכו על לכטר, היא דיברה עם חוואי אוקראיני עם רובה קרבין.

אבל אמש היה השיא: הנדנדה האינפורמטיבית, במשך מספר דקות ב"חמש עם שרון גל", יכולה להכניס את כולנו להיסטריה או לרגיעה ארוכת־טווח בו־זמנית. התחלנו עם דיווח מאת גיל תמרי המנוסה, שמציג סוג של סגירת מעגל. הוא רקד ברחובות כשטראמפ הלך, ועכשיו ביידן סידר לו מילואים בדונייצק. לפחות הוא כבר לא חוזר על הטעות של לדווח בדאגה מהבירה קייב, כשמאחוריו משטח קרח שעליו מחליקים אוקראינים בכיף שלהם. הזיגזג על המסך החל כשתמרי הודה שהוטעה ונסע למקום שליו ולא לחזית. "די שליו פה בסך הכל, לעומת חילופי האש במזרח המדינה. פה היתה אמורה להיות מורגשת מתיחות".

מהחזית ניסה שרון גל להבין איך חיים רמון יושב באולפן מחויך ומבטיח שגם אם תהיה פלישה, היקפה יהיה מוגבל: "קשה לי להאמין שהם יגיעו לקייב". אבל איך שהספקנו לשתות כוס מים, עבר גל לראיון עם האלוף במילואים ישראל זיו, שעבר מ"בשמונה ימים רוסיה תכבוש את כל אירופה, כולל טילים גרעיניים" - למשפט המרגיע "פוטין לא רוצה מלחמת התשה". וכדי שכולנו נבין במושגים מקומיים - "תהיה ורסיה של שומר החומות, רק בקנה מידה יותר גדול".

בחדשות 12 המצב דומה: אפרת לכטר, שסוגרת עוד מעט שבועיים בחזית, ניסתה לאלתר בין בגדי חופשת הסקי, ודיווחה גם היא מקייב המנומנמת מלאת האנשים הנינוחים ברחוב. על הדרך, היא זרקה לעברנו את המשפט הברור הבא: "יש הרבה דיס־אינפורמציה אבל יש אנשים שניזונים מהדיס־אינפורמציה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר