אם מישהו יגיע למשרדי קשת ברמת החייל עם הצעה לסדרה מקורית על שמונה תל-אביבים נוטפי זימה, שיושבים כל היום בבתי קפה ומנסים ליצור סרט למבוגרים בלבד, סביר להניח שיצחקו עליו ויזרקו אותו מכל המדרגות. ולא רק קשת. אף אחד כנראה לא יסכים לשדר היום דרמה שכזאת בערוץ מסחרי. פרובוקטיבי מדי, מתגרה למדי ובועתי במיוחד, אז בטח רוב הצופים והמפרסמים לא יאהבו את הרעיון.
אבל 20 ומשהו שנה אחורה, זאת בדיוק היתה העלילה של "הפוך", שהיתה אחת מסדרות הדגל של ערוץ .2היא היתה הקלף של קשת מול "פלורנטין" ששודרה בטלעד, ובדומה לה, שיקפה וגם הטעינה את התדמית הפרועה של צעירי העיר הגדולה, עם החלומות האינסופיים לצד החיים המבולבלים בגיל 20 פלוס. המנותקים האלה שיושבים כל היום בבתי קפה - הבועה הזאת, ובהמשך הסלידה ממנה, נוצרו בניינטיז, בין השאר, בהשראת "הפוך".
"הפוך", שיצר שמואל חיימוביץ', הציגה ישראל קצת שונה. אורנה פיטוסי, עינת ויצמן, נירו לוי, דני שטג ואחרים הפכו כוכבים בן-רגע, והדמויות שגילמו נעו בין ווירדיות לנורמטיביות. הן התעסקו בפנטזיות מיניות ובבעיות האינדיבידואל, עם דיאלוגים מוזרים וסצנות זולות ולעיתים סוריאליסטיות (דמות שנטרפת על ידי תנינים בחמת גדר, דמות אחרת שמתה וחזרה כרוח רפאים).
לא בטוח ש"הפוך" עומדת במבחן הזמן, ולכן אולי טוב שהיא קצת נשכחה מאז. עם זאת, היא כן סימנה תקופה שהיתה כאן, ועכשיו הזמן לדבר הגדול המיוחד הבא. הסדרה החדשה שכתב וביים חיימוביץ' (שני הפרקים הראשונים שודרו אמש בכאן, והמשך העונה כבר זמין ביו-טיוב) עשויה לעשות לכם פלאשבקים ל"הפוך", ולא רק מכיוון שפיטוסי וויצמן כאילו מחיות מחדש את החברות המצולמת ההיא מהניינטיז. הכימיה בין שתי הדמויות שלהן, המקצב של הדיאלוגים, ובעצם כל השפה והסגנון הקומי-טרגי-אפל של "הפוך" מרחף בענק מעל "הדבר הגדול המיוחד".
הבלבול הפנימי עדיין מאפיין את הדמויות הראשיות, אבל בגדול "הדבר" היא סדרה על התפכחות. על מאבק בחיים ובסרטן, על התבגרות ועל קבלת החלטות. יהודית (דמותה של ויצמן) מתמודדת עם המחלה ומחדשת קשר עם ילדתה היחידה שמסרה לאימוץ; דניאלה (דמותה של פיטוסי) מתמודדת עם משבר בחיי הנישואים, וכנראה גם עם משבר פנימי עמוק יותר שהיא מדחיקה. משבר של גיל 40פלוס.
היכולת של ויצמן ופיטוסי להחליק בקלות כזאת לדמויות של חיימוביץ' ולברוא אותן מחדש, היא זאת שעשתה את ההצלחה של "הפוך" ועושה גם את "הדבר הגדול המיוחד". למשל, כשיהודית מתעקשת על מנתח חסר ניסיון רק כי הוא החזיק לה את היד, חייך, הבטיח שיהיה בסדר והיא קצת התאהבה בו, זה נראה כל כך ריאליסטי וסוריאליסטי בו בזמן.
ממש לא הוגן להשוות אותה ל"הפוך", אבל פשוט אי אפשר שלא. "הדבר הגדול המיוחד" היא כאילו הגרסה המשודרגת והמבוגרת של "הפוך". וכשהבנתי את זה, ישר התחלתי לזמזם לעצמי את שיר הפתיחה ההוא של ירמי קפלן: "זאת הפעם הראשונה שהתרגשתי כל כך... כבר עכשיו".
לצד ויצמן ופיטוסי יש עוד שחקנים מוכשרים בקאסט, וחלקם מתבזבזים על דמויות משעממות ולא מספיק עמוקות. עם זאת, בולטת במיוחד גליה ישי ז"ל, שהלכה לעולמה לפני כחודשיים, ומשחקת את האמא השתלטנית של יהודית. תפקיד ענק, שמעציב לדעת שהוא האחרון בחייה.
"הדבר הגדול המיוחד", כאן 21:00 ,11
• בגלל הקורונה: צפו - מי נמנע מהבירה?
• קירה נייטלי: "לא אופיע יותר בעירום"
• תקועים בבידוד? קבלנו המלצות לבינג'
• מנטע עד אביבית: אלה המפורסמים שנמצאים בבידוד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו