כש"יד ושם" ריק ביום השואה

בדרך כלל ביום השואה מוזיאון "יד ושם" מכיל המוני מבקרים • השנה, בגלל הקורונה, עיקר הפעילות היא במרחב הדיגיטלי • אחד הפרויקטים בעקבות המצב: עדויות מלאות של ניצולי שואה משודרות בערוץ מיוחד בסלקום tv

צילום: יח"צ // עדויות הניצולים משודרות

היום, יום השואה, אמור היה להיות היום הכי עמוס בשנה במוזיאון "יד ושם". זהו יום שבו אלפים פוקדים את המקום, מגיעים לטקס הנחת הזרים, לטקס הקראת שמות הנספים או לסיור במוזיאון. אבל משבר הקורונה שינה הכל, ועיקר הפעילות של "יד ושם" השנה הועברה למרחב הדיגיטלי. 

כך, למשל, הטקס אמש התקיים בלי נוכחות של ניצולי שואה, וגם הדלקת המשואות המסורתית התקיימה בלי המדליקים עצמם. על כל אחד מהמדליקים שודר סרטון שצולם מבעוד מועד, וההדלקה היתה סמלית, בלי נוכחותם הפיזית. 

איריס רוזנברג, מנהלת אגף התקשורת של "יד ושם", מספרת על ההיערכות השונה השנה. "יום השואה בדרך כלל גדוש במבקרים פה", היא אומרת. "בכל יום שואה מתקיים פה טקס הנחת הזרים הממלכתי, מיד לאחר הצפירה של עשר בבוקר, בהשתתפות ראשי המדינה ושלל נציגים זרים. השנה אנחנו נניח את הזרים בשם הארגונים השונים ונשדר את זה בדף הפייסבוק שלנו. 

"מדי שנה גם מתקיים הטקס 'לכל איש יש שם', שבמסגרתו אנשים מקריאים את שמות קורבנות השואה. כשהבנו שזה לא יוכל להתקיים השנה, גיבשנו חלופה דיגיטלית. עלינו עם פרויקט מיוחד שמזמין את הציבור לצלם את עצמו בבית מקריא שמות בסרטון וידאו בן 15 שניות ולשתף במדיה החברתית תחת ההאשטאג #זוכרים_מהבית. אנחנו נאחד את כל הסרטונים האלה וניצור סרט ארוך, כך שייווצר טקס הקראת שמות וירטואלי".

כחלק מההיערכות ליום השואה השונה השנה, יצר "יד ושם" שיתוף פעולה עם סלקום tv. במסגרת שיתוף הפעולה עלה בסלקום tv ערוץ עדויות שכולל עדויות מלאות של שורדי שואה שמספרים את סיפורם.

"סלקום tv פנו אלינו ואנחנו מיד נענינו לבקשה", אומרת רוזנברג. "האמת היא שבהתחלה זה אמור היה לעלות רק ל־48 שעות, אבל בסלקום tv ביקשו להאריך את זה בשבוע בגלל פניות של מנויים. העדויות  שעלו בערוץ הן עדויות באורך מלא כפי שהניצולים מסרו אותם לאגף הארכיון של יד ושם במהלך השנים. מדובר ב־20 עדויות מלאות, שכל אחת אורכת בממוצע כשעה וחצי. אלה סיפורים של גברים ונשים מכל העולם. כמובן שקיבלנו את אישורם לשידור". 

בין הניצולים שהעדות שלהם משודרת בערוץ: חיה גוטמן (ארליך) שנולדה ב־1928 בצ'כוסלובקיה והיתה באושוויץ; פרופ' שאול פבלה לדני, שנולד ב־1936 בבלגרד והסתתר כפעוט במנזר; ז'ן קלטש ציון שנולדה בסלוניקי ב־1922 והסתתרה בהרים בסיוע פרטיזנים מקומיים, מוריס גליק שנולד בבלגיה ב־1939 והוסתר אצל בני משפחה שהוכרו כחסידי אומות העולם; משה ספינדל שנולד בצרפת ב־1934 שהסתתר כילד בחווה בסיוע המחתרת הצרפתית.

לדברי רוזנברג, "אנחנו גובים עדויות מניצולים מדי יום. בין שש לעשר עדויות ביום. נציגים של 'יד ושם' מגיעים לבתים של אנשים. לצערנו זה נעצר בימי הקורונה". 

 

• הלם: בן זיני וטיילור מלכוב נפרדו

 

• תופעה מוזרה: "נס בתא מס' 7"

 

• מי איים לשלוח לגל גדות צואה בדואר?

 

• 5 סיבות להצלחה של "טייגר קינג"

 

• "חתונה ממבט ראשון": איפה המתח?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר