"הישרדות", פרק 3, הדחה שנייה. רגע, רגע, מה? כבר הדחה שנייה? אין שרשרת חסינות אישית? אין צמיד וטו? אין שרביט הצבעה שלישית? זה גיא זו-ארץ מנחה את מועצת השבט או ג'ף פרובסט? אנחנו רואים את הגרסה האמריקנית ולא שמנו לב? מה זה הקצב המפתיע לטובה הזה? כמובן שבעוד כמה שבועות נהיה במקום אחר כשיימרחו אותנו עם שני לקטים, חזרה של מתמודד וספיישל בקתת המשהו-משהו, והדחה תראה לנו כמו חלום רחוק, אבל עד אז – תנו להתענג על העובדה שקיבלנו הדחה נוספת תוך שלושה פרקים. איזה כיף, עוד לפיד כבה.
אך לפני שהאש כבתה ב"קפרה", היא נדלקה בתחילת הפרק כשכל השבט בערך עמל על הדלקת אש בעזרת זכוכית מגדלת (שהגיעה כנראה מהשמיים). האש אמנם לא מיהרה להידלק, אבל היי - זה לא מנע מריב חדש להתלקח בין ישראל לאילנה. הפעם סביב סוגיית המים לאורז. יש משהו מאוד לא נעים בצפייה בוויכוח בין בחור בן 29, בלי יותר מדי עכבות, לאישה בת 60, שנראית עייפה ואיכשהו ממשיכה את הוויכוח במקום לעצור אותו, כאילו עצם קיומו רק מטעין אותה. הפאסיב-אגרסיב ביניהם מלא בכבוד מזויף שמתקיים ככל הנראה רק בשל פער הגילאים הנ"ל. גם ניסיון העריכה של החלק הזה בפרק, שנועד לבנות את ישראל כנבל שיודח בסוף הפרק, לא הרגיש אמין, אבל עוד נגיע לזה.
אתם יודעים איך זה יגמר
בינתיים בשבט "אנטינג אנטינג" – רגב ואסי הם שמשון ויובב שעורכים חידון מוזיקה מזרחית לדוד המתחלחל שלא מבין מי כתב את המשפטים האלה, אבל הרגע הבאמת נוגע ללב הגיע מצדה של נאווה בוקר, שסיפרה על הפעמים הרבות שבהן חוותה אובדן בחייה (המוכרת שבהן – מותו של בן זוגה ליאור, שנספה באסון הכרמל). הווידוי הכואב של מי שפתחה את העונה כמועמדת בולטת להדחה, חשף לפתע צד אחר באישיותה, והזכיר שלצד המשימות והאלמנטים הפיזיים, "הישרדות" היא גם משחק חברתי. עם או בלי להתכוון, אנחנו בטוחים שנאווה הרוויחה כמה נקודות בשבט שלה.
משימת שיווי המשקל שולחת את השבטים לקרב מוקדם מהצפוי על החסינות, ועוד קודם בטוויסט אסטרטגי מוצלח – השבטים נדרשים לבחור מי מהשבט השני יתחרה מולם. מ"קפרה" נבחרים קוז'יקרו, סמיון, אילנה וליטל, ואילו מ"אנטינג אנטינג" נבחרים רגב, נאווה, בני ואלה. במפתיע או שלא, "קפרה" צונחים ברובם ראשונים למים. גם "אנטינג אנטינג" מגיעים לשם זמן קצר אחריהם, אך בדרך חייבים לציין לטובה את נאווה – ולא בגלל המכה שקיבלה ופומפמה בהגזמה בפרומו – אלא בזכות מה שנראה כרוח לחימה אמיתית שהפגינה לטובת השבט (או לטובת עצמה, זה לא משנה, העיקר שהראתה סימנים של שורדת). ותודה לדנה רון על ההזדמנות.
לבסוף, אלה מ"אנטינג אנטינג" וליטל מ"קפרה" נותרו אחת מול השנייה. בהתחשב בעובדה שכבר ראינו בפרומואים את חברי "קפרה" מתווכחים במועצת השבט, המוזיקה הדרמטית נשמעה כמו גרגור של חתול. התופים היו אמורים להכניס אותנו למתח? כי בדיוק הלכנו להביא ביסלי.
אל תירא ישראל, ההדחה צפויה
אחרי שאלה אכן נותרה אחרונה על המצוף (וכל הכבוד על כך), התפנו בשבט "קפרה" לאסטרטגיות הדחה, כלומר הקטע הזה שבו ישראל אומר משפטים בטון דרמטי ומקפיא דם, כולם מהנהנים ועדי ביטי שבמקרה נקלעת לאזור ממלמלת "אני אחזור אחר כך". בדרך כלל בשלב הזה, הפרק נבנה בדרך שתשמור על המתח, אך כמו במקרה הפרומו שגילה את תוצאות המשימה, גם כאן הניסיון ליצור מראית עין של קרב בין ברית ספורטאים ואילנה מול ברית המדוכאים ברשות ישראל, לא צלח והיה ברור שעידן וירדן לא באמת יצביעו נגד ישראל. אחרי הכל, אף אחד מהם לא חושב מספיק אסטרטגית בשלב הזה. סמיון הוא היחיד שאולי מסוגל היה ליצור מהלך כזה, אך הוא דווקא מסמפט את ישראל ואף דואג לתווך אותו לאחרים.
• "הישרדות": להדליק אש עם תהילים?
כפי שנרמז עוד קודם, מי שעדיין לא מוצאת את מקומה היא כוכבת הפופ עדי ביטי, שעל האי מצאה את עצמה שוב נלחמת, כך מתברר, בתסמונת הכוכבת הקטנה והחמודה מפעם. את מהלך הטוורקינג הפתייני ע"ש מיילי סיירוס היא לא יכולה לבצע אז היא מנסה להילחם על מקומה, והמאבק המתמיד שלה להוכיח את עצמה, יש להודות, מקסים ומכמיר לב גם יחד. כשגיא שואל אותה על רגעים קשים אחרים שעברה בחיים (וכולנו יודעים שהיא עברה לא מעט כאלה), היא נשברת לרגע ופורצת בבכי, אבל מיד מתעשתת, במהירות מרשימה, נאמנה לרצון להציג תדמית חזקה ולא מסכנה.
• "הישרדות VIP": הכירו את השורדים החדשים
• "הישרדות VIP": הציטוטים הגדולים של הפרק הראשון
• "הישרדות VIP": עולם הבוץ עמוק בזוהר
ובזמן שהמתמודדת הצעירה בעונה נלחמת כדי להוכיח בגרות, ישראל ואילנה נמצאים בקרב משלהם, ככל הנראה על תואר "המתמודד הילדותי של השבט". הוויכוח החדש ביניהם מתחיל ב"אני צקצקתי? מה אתה רציני" ומשם זה רק התדרדר. אילנה המשיכה להתנהל בקשקשנות ולא הפסיקה לקטוע אותו, ואילו ישראל טען לאיזו אמת אבסולטית מדומיינת בלי להוכיח דבר פרט לשחצנות. בסופו של דבר, הוויכוח ביניהם לא באמת עסק במשהו שלמישהו אחר מהשבט היה עקרוני להכריע. ההדחה על כן, הוכרעה על פי מידת התרומה לשבט, שם ישראל לוקח – ממש כפי שהיה צפוי מהרגע הראשון.
חלוקת הקולות:
ישראל – קול אחד מאילנה
אילנה – שמונה קולות מכל השאר
• ממשיכים לדבר על "הישרדות" בבלוג הריאליטי "בטטת כורסה"
הם באמת אמרו את זה:
"הפתגם הזה 'אין עשן בלי אש', זה חרטה. יש עשן בלי אש" (ישראל משיק את הקורס "פתגמים – לא מה שסיפרו לכם")
"חזר לי האוויר, חזרה לי המלכותיות, פתאום הרגשתי מה תפקידי פה בכוח. נשמה, אני מלכת יופי" (ניקול רזניקוב, שלולא הקורונה הייתה עכשיו מבלה בהשקת גרביונים בקניון)
"לאסקימוסים תמכור קרח, לאנטינג אנטינג אתה לא יכול למכור כלום" (רגב, לשבש פתגמים ומשמעותם זה הקטע של ליטל. תהיה מקורי)
"נו באמת, בני. בני, בני, בני. בני מעצבני" (אלה. נחשו על מי. בסוף העונה - חתונה)
"לט דה שואו בגין" (אילנה לפני ההדחה. מחשבות שניות?)
"אנחנו 'פורח' מדי בשבילם" (ישראל בסדרת ההמשך ל"ישראל השנייה")
"גם אני יודעת מילים גבוהות" (ליטל. הכוונה למרפסת)
