שלווה עכשיו: הרגעים הגדולים של ג'רי סטילר

כל חובב "סיינפלד" יודה שלבחור רגע אחד שיזקק את ההוויה הג'רי סטילרית זו משימה בלתי אפשרית. נכון, מדובר בשחקן שהרבה לשחק דמויות דומות למדי זו לזו ואפשר למתוח קו ישר בין אבא של ג'ורג' קוסטנזה ב"סיינפלד" ובין אביה של קארי ב"מלך השכונה, עם עצירה אצל מורי, סוכנו של דרק זולנדר. אבל אף שלא היה שחקן ורסטילי מדי, קשה להתכחש לאיכויותיו הקומיות וליכולתו הבאמת נדירה של סטילר לגלם דמויות אקסצנטריות, גם כשהוא מוקף גאונים קומיים שבעצמם מגלמים טרלולים מהלכים. לגלם דמות צבעונית זה דבר אחד, אבל להביא את הטירוף לרמות קיצון חדשות כשאתה מוקף בגושי קפריזות ופאניקה מזן ג'ורג' קוסטנזה, אסטל, קוזמו קריימר ואיליין? זו כבר להטוטנות משחקית ברמה אחרת.

עם לכתו של אחד מהשחקנים הקומיים הוותיקים והאהובים בהוליווד, חזרנו אל כמה רגעים גדולים מהקריירה המפוארת של האיש שלימד אותנו היסטריה, קיבעון, אגרנות ואובססיה מה הן, וחשוב מכל: בלכתו ציווה לנו בכל 23 בדצמבר את חג הפסטיבס.

פסטיבס

באשר לאותו פסטיבס. באחד הפרקים האייקונים ביותר של "סיינפלד", אנו מתוודעים לשנאתו הרבה של פרנק קוסטנזה לאספקטים המסחריים והדתיים של חג המולד. כתגובה להמוניות ולמרדף האובססיבי אחר מתנות שהחג החורפי מזמן (כתוצאה מקטטה בינו ובין אדם אחר שחשק אף הוא ברכישת בובה אחרונה שנותרה על מדף בחנות), הוגה קוסטנזה חג חדש. הוא נחגג ב-23 בדצמבר, יום לפני הכריסמס, וכולל מסורת רבת שנים של קישוט הבית בעמוד (במקום עץ אשוח) וארוחה חגיגית, בה מטיח פרנק באהוביו את אכזבתו מהם. זהו אחד הפרקים הזכורים ביותר בהיסטוריה של הסדרה, וכמו שבדרך כלל קורה עם פרקי קאלט - מיליוני חובבי "סיינפלד" ברחבי העולם מציינים מדי שנה את פסטיבס, יום לפני חג המולד.

"יש לי פרוסטטה בגודל של מלון וראש מלא בזיכרונות רעים"

בשלב מסוים בקריירה שלו הפך סטילר מוכר יותר כאביו הטלוויזיוני של ג'ורג' קוסטנזה, אבל גם במציאות הוא הוגדר בעשורים האחרונים על ידי סמיכות משפחתית. וכשהבן - בן סטילר, גאון קומי בפני עצמו, ליהק את אביו לתפקיד סוכנו של דרק זולנדר, הדוגמן הטיפש ביקום בעל מבט הפלדה הכחול, זו הייתה הזדמנות נדירה לצפות באב ובנו מפגינים כימיה קומית נהדרת על המסך הגדול. כך נולדה דמותו של מורי בולסטיין, האיש שמציל את הדוגמן הטיפש מרעות העולם ובעיקר מעצמו, ועושה זאת בעודו נאבק בעצמו בבעיות במתן שתן.

בקומדיה המצוינת ששמה ללעג את עולם הדוגמנות האמריקני, סטילר האב הוא סוכן דוגמנים שאיכשהו גם מציל את המצב בסוף היום באמצעות כונן זיפ. כפי שניתן לראות בווידאו, לא מדובר בדמות שונה מדי מזו של פרנק קוסטנזה, בטח לא כשהוא מתווכח עם אשתו בטלפון ברגע השיא של הסרט על מצב התנועה בכבישים, קופסאות אחסון מפלסטיק ופשטידה אחת שבגללה כל העולם ייחרב.

אבא ובן סטילר

"זולנדר" לא הייתה הפעם האחרונה שצמד הסטילרים חלקו יחד את המסך הגדול. ב"שובר הלבבות", קומדיה דבילית אך נהדרת ולא מוערכת מספיק מ-2007, נכנס סטילר אל נעלי אביו הקולנועי של בנו במציאות. הפעם מדובר באב בעל חשק מיני עז במיוחד, בקונטרסט חד למדי מזה של בנו. הוא מאוכזב מכך שבנו לא מנהל אורח חיים רווקי נהנתני עתיר מפגשים מיניים, וכשהבן מוצא לבסוף אישה מנסה סטילר סיניור לחיות דרך בנו. בין היתר מנסה האב לשדל את הבן לחלוק איתו חוויות מיניות בלאס וגאס, לשכב עם כל מה שזז או סתם לרדוף אחרי נשים ברחוב בעודו מנופף בתחתונים שלהן.

המלך של "מלך השכונה"

עוד סדרה שבה מגלם סטילר אב לחוץ, מריר, מפוכח ולא מאשר? ובכן, כן. דאג הפרנן ורעייתו קארי (המגולמת על ידי ליה רימיני הנהדרת) גרים יחד בקווינס, ניו יורק. זו הייתה יכולה להיות עוד קומדיית מצבים אמריקאית טיפוסית על זוג צעיר שמנסה לבנות את חייו יחד, אלמלא היה שם גם ארתור ספונר, אביה של קארי והאקס פקטור שהופך את "מלך השכונה" מסיטקום חביב לקפסולת טירוף מענגת במיוחד.

• "חתונה ממבט ראשון": המספרים לא משקרים

• אמו של דקל וקנין מגיבה לסערת הסרטון

• "הישרדות VIP": מי יותר ילדותי?

בהעדר הגדרה עדינה יותר, ארתור ספונר הוא למעשה סוג של פרנק קוסטנזה על קראק. דמות מרירה שגרה במרתף ביתם של קארי ודאג, לאחר שבטעות שרף את ביתו הלא מבוטח. הוא מנהל יחסי יריבות-אהבה-שנאה עם חתנו, נוהג לספר לסובבים אותו שלל סיפורים בעלי רמות משתנות של אמינות ונוטה להתפרצויות זעם היסטריות, שאלמלא היה מדובר בדמות טלוויזיונית כבר מזמן היו מצדיקים קריאה לרשויות החוק.

המנזיר

וההקבלות לא מפסיקות. הרבה לפני שהיה לעלוקה על חיי בתו הטלוויזיונית, התעלק פרנק קוסטנזה על חיי בנו ג'ורג', כשעבר לגור בביתו בעונתה השישית של "סיינפלד". הקרבה הפיזית לאביו שותלת במוחו של ג'ורג' את החשש שמה יגדל חזה נשי לעת זקנה, ממש כמו אביו. פרנק, לעומת זאת, מזהה בנושא פוטנציאל עסקי והוגה יחד עם קריימר את "המנזיר" - חזיה לגברים. קרדיט מתבקש להפיכתו של הפרק לזכור כל כך חייב להנתן לאסטל, אמו של גורג' (המגולמת על ידי אסטל האריס המעולה) והתגובה ההיסטרית שלה לרגע בו היא נחשפת למעללי בעלה בהעדרה. בכלל, קשה לדמיין את פרנק ללא אסטל - סוג של קונטרה קומית שבמקום לאזן את השיגעון של בעלה עם מנת היגיון סביר, רק מוסיפה עוד כמה דרגות של טירוף.

ועוד חזיות

האובססיה של פרנק לחזיות לא מסתיימת שם, וניכר שהיא מוטיב חוזר עבור האב לבית קוסטנזה. כמו למשל בסצנה בה (עוד) ארוחה של גורג' עם הוריו הנפיצים הופכת לשיחת צרחות ותגובות אובר דרמטיות, כולן סביב פריטי לבוש נשיים.

"שלווה עכשיו"

אחרי תשע עונות של התקפי זעם, פרנויה, צרחות וכניעה להתמודדות היסטרית עם כל סוג של תסכול בחייו, גם פרנק קוסטנזה חיפש קצת רוגע. באחד מפרקי עונתה האחרונה של "סיינפלד", סדרה שהפך יותר ויותר נוכח בה עם כל שנה, החליט האיש שהיווה את ההיפך המוחלט משיקול דעת שפשוט נמאס לו. בכל פעם שהוא מרגיש צורך להתפוצץ מכעס אל מול עוד אתגר שהמציאות מציבה בפניו, מדקלם לעצמו פרנק כאן את המנטרה "שלווה עכשיו" - מטבע לשון נוסף שהכניס הסיטקום לתרבות הפופולרית.

כמובן שקוסטנזה מחליט לפצוח בפאזה הרגועה של חייו בעודו מקים עוד עסק חדש שנועד לכישלון, הפעם של מכירת מחשבים והתמודדות לא מופרכת בכלל מול ענקיות בתחום כמו "מייקרוסופט". כצפוי, כל עניין המנטרה לא מחזיק מעמד זמן רב מדי, ומתברר בעיקר כאמצעי אגירת זעם שעוד יתפוצץ בהמשך. אולי עכשיו כשהוא איננו, היכן שהוא לא יהיה, פרנק קוסטנזה זוכה סופסוף לשקט נפשי ולשלווה שהוא כל כך רצה בה. שלווה עכשיו.