לקומיקאי ביל בר יש קטע במופע הסטנדאפ שלו, בו הוא מתייחס למיני סערה תקשורתית מינואר 2019 שהספקנו כבר לשכוח (אם בכלל זכרנו מלכתחילה). במרכזה עמד השחקן בריאן קרנסטון, לנצח וולטר ווייט מסדרת הלהיט "שובר שורות", שגילם בסרט "The Upside" אשר יצא לאקרנים באותה עת מיליארדר הלוקה בשיתוק מוחין ומרותק לכיסא גלגלים. דמות מורכבת לגילום, יש להניח, פיזית, נפשית ומקצועית. תפקיד מהסוג שניתן "לנעוץ בו שיניים" אמנותיות ואשר כל שחקן רציני מייחל לו. מה שקרנסטון, יוצרי הסרט ומלהקיו לא חזו, היה ביקורת ציבורית ותקשורתית על העובדה שדווקא שחקן בעל יכולת פיזית מלאה נבחר לגלם אדם בעל מוגבלות.
"עשו לבריאן קרנסטון בעיות על זה!", מתייחס בר, סטנדאפיסט קונטרוורסלי בעצמו, שנוהג לשים ללעג את תרבות ה-PC השולטת בארצות הברית בשנים האחרונות. "קוראים לזה 'משחק', חבורה של מטומטמים!", צועק בר לרקע שאגות הצחוק של הקהל. "אתם מבינים, אם אדם מוגבל היה משחק אדם מוגבל זה לא היה נקרא משחק! זה פשוט היה לשכב שם ולדקלם שיט שמישהו אחר כתב! כמה מטופש זה? זה כמו לצפות בסרט ולשאול 'היי, איך זה שאת הרוצח לא מגלם רוצח? ולמה ראיתי בסרט אחר את הבחור שירו בועכשיו? מה לעזאזל קורה פה?!".
• הקשר בין מחאת השחורים ליוצאי אתיופיה
• היו זמנים: 80 שנה ל"חלף עם הרוח"
גם לא מעט אנשים בהוליווד שואלים את עצמם לאחרונה מה לעזאזל קורה. ובין אם הם מברכים על העובדה שמחאת השחורים (המוצדקת) באמריקה התמזגה עם גל הפוליטיקלי קורקט (השנוי במחלוקת) או לא - רובם ממהרים ליישר קו עם הבון-טון התרבותי החדש. את יריית הפתיחה החלה סערת "חלף עם הרוח", כשרשת HBO החליטה להסיר את הקלאסיקה הקולנועית משרתי הסטרימינג שלה, לאור הלחץ הציבורי שהחל עקב רציחתו של האזרח ג'ורג' פלויד על ידי שוטר לבן.
לזקוקים לתזכורת (ולאלה שלא צפו בו מעולם), נסביר שהסרט מ-1939 מתאר באופן חיובי למדי את קורותיה של משפחה אשר מחזיקה עבדים שחורים כבדרך אגב, לא יותר מתוצר לוואי של התקופה בה הוא מתרחש. היחסים בין העבדים השחורים בסרט ו"בעליהם" מתוארים בסרט ככמעט מובנים מאליהם וסטריאוטיפים גזעיים מונצחים בו, בסצנות שמתארות את השחורים כחסרי יכולת. גם בעת יציאתו הוא משך אש - כששחקניו השחורים לא הורשו להתייצב להקרנת הבכורה של הסרט באטלנטה, בשל חוקי הסגרגציה של אותם הזמנים. כדי להבהיר - אפילו האטי מק'דניאל, שזכתה באוסקר על תפקידה כמשרתת מאמי (והייתה האמריקאית השחורה הראשונה לזכות בפרס היוקרתי), לא הורשתה לשבת עם יתר חברי הצוות בטקס האוסקר שנערך בלוס אנג'לס בפברואר 1940.
בין אם מדובר במהלך פופליסטי ציני של קברניטי HBO ובין אם בצעד כן ואמיתי לעבר שינוי תפיסתי ובחינה מחדש של ההיסטוריה, אין ספק שב-2020 "חלף עם הרוח" נחשב סרט טעון למדי. העובדה כי הרשת הודיעה כי תסיר אותו משרתיה באופן זמני ולצורך מה שהיא הגדירה כ-"הוספת קונטקסט תרבותי", לא ממש שינתה למבקרי המהלך, שהתקוממו על העלמה של נכסי צאן ברזל תרבותיים. התקוממות - שניתן להבין אותה, שכן במקום בו גונזים סרטים גם שורפים את ההיסטוריה.
השערורייה הזו הציתה דיון על אש קטנה שנמשך כבר תקופה אודות תפקידה של תרבות כמנציחת עוולות, משרתת או מנכיחה אותם, לכדי מדורה של ממש. וכעת, בזו אחר זו ממהרות חברות שונות בתעשיית הבידור, בין אם מדובר בעולם המוזיקה, הקולנוע או הטלוויזיה, להגיב.
ביום שישי האחרון הודיעו חברות ההרכב הנשי הותיק הדיקסי צ'יקס על החלטתן לקצר את שמן ל-הצ'יקס. זה קרה שבועות ספורים אחרי ההודעה כי הן מתכננות להוציא אלבום ראשון מזה 14 שנים, ונעשה בהודעה לקונית באתר הרשמי שלהן, שנשאה משפט אחד. הלהקה, כך הסבירו נציגיה, מעוניינת "לפגוש את הרגע הזה". חברותיה גם ביקשו להודות לצמד מוזיקלי ניו זילנדי בשם "הצ'יקס" שנושא את שמו משנות ה-60', והסכים לחלוק אותו עם שלוש המוזיקאיות שעד לאחרונה נשאו את הכינוי "דיקסי". לא, לא מדובר כאן במוסד הקולינרי המפורסם של חיים כהן, אלא בכינוי שניתן לאנשי הדרום עוד מימי הקונפדרציה. לצד כך שחררה הלהקה בעלת השם המקוצר כעת שיר חדש, "צעדת מארס" שמו, שמלווה בקליפ ובו מראות ממחאות הקהילה השחורה בארצות הברית בחודשים האחרונים. את המהלך ביצעו הצ'יקס לאחר שהרכב קאנטרי פופולרי אחר, ליידי אנטבלום, הודיע כי ישנה את שמו לליידי A, שכן המילה "אנטבלום" מקושרת לעבדות.
"עינינו נפקחו לרווחה לאור חוסר הצדק, העדר השוויון והצביעות שנשים שחורות וגברים שחורים התמודדו ומתמודדים איתם", נכתב במסר של הלהקה זוכת הגראמי למעריציה. בהודעה הביע ההרכב צער על כך שלא שינה את שמו קודם לכן. "נחשפו בפנינו בליינד ספוטים שאפילו לא ידענו שהם קיימים", נכתב, אך האין כל מהותו של בליינד ספוט ("הכתם העיוור") הוא העדר יכולת הלוקה בו להכיר בכך שהוא קיים?. הסיבה שמלתחילה בחרה הלהקה בשם הייתה, לדברי מקימיה, אקראית לחלוטין. מסתבר שצילומי היח"צ הראשונים שלהם כהרכב מוזיקלי התקיימו בבניין בסגנון הארכיטקטוני הידוע כ"אנטבלום".
"הצטלמנו בבית בסגנון אנטבלום בנאשוויל וחיפשנו שם", הסביר חבר ההרכב צ'ארלס קלי. בראיון מהשנה שעברה. "עמדנו לקרוא לעצמנו 'ספרינגדייל' או משהו בסגנון, אבל כל כך קשה למצוא שמות טובים. חשבתי לעצמי 'איזה בית אנטבלום יפה. אולי יש בו רוח רדופה, כמו איזה ליידי אנטבלום. כולנו חשבנו שזה נשמע שם מגניב". מגניב או לא, מקור המילה אנטבלום בשפה הלטינית ומשמעותו "לפני המלחמה". בארצות הברית מקשורת המילה למלחמת האזרחים, ובהמשך השתרשה בשפה כמתארת סגנון ארכיטקטוני שהאסתטיקה שלו למעשה עוצבה ונבנתה על גבם של העבדים השחורים.
בעוד המונח המקורי איננו פוגעני, הטוענים כנגד המושג היום רואים בו הנצחה, אפילו גלוריפיקציה, של תקופה חשוכה בהיסטוריה האמריקאית. ארכיטקטורה, ממש כמו אופנה ושפה, הם אומרים, לא מתקיימת בוואקום. ועל כן, גם אם בעבר שומשה המילה לתיאור ולעתים אף רומנטיזציה של תקופה, היום - המודעות לשורשיה לא מאפשרת עוד שימוש בה. באופן אירוני שרק זמנים אלה מסוגלים לייצר, ספג הרכב הקאנטרי ביקורת אודות המהלך הפרוגרסיבי שביצע, לאחר שהסתבר כי זמרת שחורה נושאת את שם הבמה ליידי A מזה לא מעט שנים.
השינוי הגיע לעולם האנימציה לפני כשבועיים, בדמות קריאה שקשה לתאר אלא כיוצאת דופן, לכל הפחות. כזו שגרמה גם למתקדמים במחשבתם לתהות אם לא מדובר בקטנוניות שמעידה על אבדן פרופורציות מוחלט. על המוקד הפעם הועלתה סדרת הילדים התמימה למדי "מפרץ ההרפתקאות" של חברת "ניקולודיאון", המגוללת את קורותיה של חבורת כלבים המסורה לשמירה על השקט והביטחון בעיירתם. לאור הפרעות (במציאות, לא בעיירת הכלבים) הודיעה ניקולודיאון כי לא תשדר את הפרק השבועי שלה, כאקט הזדהותי עם המחאה בארצות הברית.
עבור אנשים מסוימים לא היה מדובר במהלך מובהק מספיק והם ביקשו להיפטר, לא פחות, מדמותו של צ'ייס, כלב משטרה - גם הוא, חביב למדי. והרי שוטרים, טוענים אלה שבחרו להטפל לסדרת הילדים, הם כל דבר פרט לכך! בין היתר הואשם הכלבלב בהפרת זכויות פרטיות ובייצוג שווא של שוטרים באופן חיובי. מכאן הנושא הפך לויכוח אדיר, שכן נטען שהוא החל למעשה כלא יותר מבדיחה שנלקחה ברצינות רבה מדי על ידי נון-פרוגרסיביים, שמיהרו להגיב בדרכם האינסטנקטיבית לכל סימן של נאורות או קדמה. את זה יגידו לכם, כמובן, הפרוגרסיביים, שיוסיפו לטעון שמקרה זה רק מוכיח שבכל הנוגע לחיי אדם או לגורלן של דמויות מצוירות - האחרונות זוכות לזכויות יתר.
בהמשך, השחקנית ג'ני סלייט, המדבבת את דמותה של מיסי בסדרה "פה גדול" של רשת נטפליקס, הודיעה כי לא תעשה זאת עוד. כמוה עשתה גם המדבבת קריסטן בל, שהצהירה כי לא תמשיך לגלם את דמותה של מולי בסדרה "סנטרל פארק" של אפל טי.וי. מיסי ומולי, למקרה שתהיתם, הן דמויות דו-גזעיות (בהעדר תרגום מילולי ראוי יותר), שתיהן ילדות לזוג מעורב בין שחורים ולבנים. בהצהרתה כתבה סלייט כי במקור היא נענתה להצעה לגלם את הדמות, שכן אמה של מיסי היא יהודיה ולבנה, ממש כמו סלייט עצמה. "אך מיסי היא גם שחורה", גילתה השחקנית בהודעתה, "ודמויות שחורות צריכות להיות מדובבות על ידי אנשים שחורים. אני מכירה בכך שהנחתי הראשונית הייתה פגומה ובכך שעצם קיומה הוא דוגמה לפריבילגיות לבנה וחוסר צדק, שהפך דבר מורשה במערכת חברתית של שלטון לבן. בגילומי את 'מיסי' למעשה לקחתי חלק באקט מחיקה של שחורים". גם בל שחררה הודעה באותה הרוח, בה אמרה: "גילום דמותה של מולי ב'סנטרל פארק' מוכיחה חוסר מודעות לזכות היתר שלי. ליהוק שחקנית לבנה לגילום דמות דו-גזעית ממעיט בחשיבות של החוויה האמריקאית של אנשים דו גזעיים... אני שמחה לפרוש מהתפקיד לטובת מישהו שיידע להעניק לו ייצוג מדויק יותר ואני מתחייבת ללמוד, לגדול ולעשות את חלקי לטובת שוויון זכויות ושיתוף".
ביום שבת האחרון המשיך עולם התרבות והבידור להגיב עם כיוון הרוח. הפעם היה זה מייק הנרי, השחקן הלבן שמדבב את דמותו של הגבר האפרו אמריקאי קליבלנד בראון, בסדרת האנימציה הוותיקה "איש משפחה" של רשת השידור "פוקס". כמו הקולגות, גם הנרי הודיע בציוץ בטוויטר שלא יוסיף עוד לדובב את הדמות המזוהה עמו. "היה זה כבוד לגלם את דמותו של קליבלנד במשך 20 שנה", כתב. "אני אוהב את הדמות, אבל כהי עור צריכים לגלם כהי עור. על כן, אני מודיע על פרישת מהתפקיד".
קליבלנד, שהיה חלק מ"איש משפחה" שעלתה ב-1999, זכה לפופולריות רבה בין דמויות המשנה של הסדרה. בהמשך קיבל סדרת-בת משלו, שהתמקדה בקורותיו ושודרה בין השני 2009 ל-2013. גם בה דיבב הנרי את אותו קליבלנד.
במלחמה הלא תמיד סמויה בין "איש משפחה" ובין סדרת אנימציה בלתי נגמרת אחרת, "משפחת סימפסון", השניה החליטה לראות את יריבתה ולהעלות. בהודעה שהוציאה גם היא בסוף השבוע האחרון, הודיעו מפיקיה בהודעה רשמית כי הסימפסונס לא ישתמשו יותר בשירותיהם של שחקנים לבנים לגילום דמויות מקבוצות מיעוט אתניות באוכלוסיה. החלטה זו כוללת בראש ובראשונה את דמותו של בעל המכולת אפו, שזכה למטחי ביקורת בעבר על כך כי הוא מנציח סטריאוטיפים אודות הודים בארצות הברית. בין ה"נפגעים" הנוספים מההחלטה ניתן למנות גם את ד"ר היברט, רופא שחור שמדובב על ידי הארי שירר (שמגלם עוד שלל דמויות בסדרה - ביניהן מיסטר ברנז, נד פלנדרז ואחרים). על כך הגיב השחקן ומדבב הסימפסונס הותיק האנק עזריה כבר בחודש ינואר האחרון, כי לא ימשיך לדבב את אפו עוד.
"מכאן והלאה", נכתב בהודעה מטעם יוצרי הסידרה המצוירת. "הסימפסונים לא תכיל עוד שחקנים לבנים שידבבו דמויות שאינן לבנות". עזריה עצמו, שכאמור, כבר בתחילת השנה התייחס להתקפה על דמותו של אפו (שבאה גם בדמות סרט דוקומנטרי קצר השם "הבעיה עם אפו"), בירך כעת על המהלך ועל יישור קו של מפיקי הסדרה עם החלטתו שלו מינואר האחרון.
"אני שמח מאוד שאת קולותיהם של קארל, לו, חוליו ואיש הדבור יגלמו שחקנים אחרים", כתב עזריה בחשבון האינסטגרם שלו. "אני מכיר בכך שעל ידי גילום אותן דמויות גזלתי עבודה מבעלי צבע ובעשותי כך הייתי חלק מהבעיה. אנשים אלה צריכים לייצג את עצמם". לחרטה הצטרפה בימים האחרונים גם השחקנית אליסון ברי, שהביעה חרטה על שדיבבה את דמותה של דיאן נוין בסדרת האנימציה המשובחת "בוג'אק הורסמן" של נטפליקס. חרטה רטרואקטיבית, יש לציין, שכן הסדרה הגיעה אל סופה השנה. "במבט לאחור, הלוואי שלא הייתי מעניקה את קולי לדיין נויאן", כתבה ברי באינסטגרם. "אני כעת מבינה שבעלי צבע תמיד צריכים לדבב בעלי צבע. פספסנו הזדמנות אדירה לייצג את הקהילה הויאטנמית האמריקאית באופן מדויק ומכובד, ועל כך אני מתחרטת מעומק לבי. אני מצדיעה לכל אלו אשר ויתרו על תפקידיהם בימים האחרונים. למדתי המון מהם".
View this post on Instagram
וזה לא נגמר שם: טרי קרוז, כוכב הסדרה המשטרתית "ברוקלין 99", הודיעה שבעקבות המחאה על יחס השוטרים לשחורים, ארבעה פרקים מתוכננים מהעונה החדשה של הסדרה נגנזו, או "נזרקו לפח" כדבריו. "אנחנו צריכים להתחיל מחדש", סיפר השחקן בראיון. "כרגע אנחנו עוד לא יודעים לאיזה כיוון זה הולך. היו לנו המון שיחות עמוקות על כך ואנחנו מקווים לצור משהו באמת פורץ דרך השנה".
"אין כוח בעולם המסוגל לעצור אמת שזמנה הגיעה" יגידו תומכי המחאה, וידגישו את הצורך בייצוגים חברתיים בעולם התרבות ובשינוי מיידי של השפה, גם אם כרגע הוא עוד נכפה ולא בהכרח טבעי. חוסר צדק אינו דבר שיש להאדיר, וההבדל בין "בלאקפייס", האופן בו שחקנים לבנים גילמו שחקנים שחורים בקולנוע בעבר (דבר שנהיה מוקצה כבר לא מעט שנים, שכן הוא מנציח תקופות אפלות) ובין מדובבת לבנה שקולה בוקע מבין שפתיה של דמות ממוצא אתני אחר - למעשה אינו קיים. מצד שני, יגיד לכם גם רבים שמרגישים שהמחאה מוצדקת, תכניות טלוויזיה לילדים וטף הם אקס טריטוריה. בסופו של דבר מדובר בכלב תמים או בסדרת טלוויזיה בה כל הדמויות, ובכן, צהובות. מחיקת ההיסטוריה, וזו טענה הגיונית, לא תעלים אותה. ואתם יודעים מה נגזר על מי ששוכחים את ההיסטוריה.
• "#BlackAF": הסדרה שהרגיזה את הקהילה השחורה
• כאוס ודם: מאחורי שירי המהפכות
ובחזרה ל"חלף עם הרוח". הסרט חזר בסוף השבוע האחרון אל שרתי הסטרימינג של HBO - כלומר לא נמחק ונגנז. אלא שכעת אל צפייתו נוסף דיקליימר, פתיח באורך 4 וחצי דקות מפי ג'קלין סטיוארט, פרופסור לקולנוע ולימודי קולנוע באוניברסיטת שיקגו. בהקדמתה מגדירה סטיוארט את הסרט כ"אחד הפופולריים ביותר בכל הזמנים" ו-"בעל משמעות תרבותית בלתי ניתנת לערעור". לצד כך, היא מסבירה מדוע הצפייה בו כעת, עבור צופים מסוימים, יכולה להיות "לא נוחה, אפילו כואבת", כלשונה, ומעניקה רקע אודות הסרט, התקופה בה צולם, הביקורות כלפיו וחוסר הצדק שליווה את הפקתו ויציאתו (והוזכרו בכתבה זו). עם זאת, היא אומרת - ואולי זו התשובה לכל הדיון הזה, אין להעלים אותו מדפי ההיסטוריה. "זהו לא רק מסמך המתאר את הפרקטיקות הגזעניות של הוליווד של פעם", היא אומרת, "אלא עבודה מתמשכת של תרבות פופולרית, שמצביעה באופן ישיר על עוולות גזעיות אשר ממשיכות להתקיים בתקשורת ובחברה היום... לכן עדיין, חשוב שקלאסיקות הוליוודיות תהיינה נגישות עבורנו בצורתן המקורית, לצורך למידה ודיון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו