אחרי פרק האוכל המגעיל, הכי מתבקש להקיא על המסך. פרק 38 של העונה היה אחד מפרקי ההדחה הבוטים והקולניים שאנחנו זוכרים, כשזהות המודח - קוז'יקרו - הייתה בקושי אנקדוטה בסופו. גם נאום "שנאת החינם" המקסים של עידן לא הצליח להציל את העסק, זה היה פשוט מאוד לא נעים לצפייה (בלשון המעטה).
רגע לפני מועצת השבט, ברית הספורטאים מנסה ליישר שורות מול בני ולהבין - הלנו אתה או לצרינו? בני עושה קולות של מתנדנד, ודווקא אלינה, המצטרפת החדשה לברית, אך כזאת שיודעת דבר או שניים על עריקה ועל התחושות שמקדימות אותה, "נכנסת" בו על כך שהוא מתבלבל וטוענת שאסור לסמוך על מילים באוויר. צריך לזכור שבחוויה של בני, אלינה היא אחת הסיבות לדחיקתו לברית של אסי, כיוון שעם הצטרפותה מעמדו התדרדר, כביכול, לתחתית הרשימה. במילים אחרות, לא בטוח שהיא האדם המתאים להטיף לו כרגע. גם קוז'י תורם את חלקו וגורם לבני להרגיש קטן כשהוא אומר "הם חושבים שאתה החוליה החלשה", מה שרק דוחף את ברוכים לעשות מהלך שיוכיח שהוא לא. נכון, אמנם אסי הוא הקברניט של כל מהלך העריקה הזה, שכלל לא בטוח שייטיב עם בני, אבל בעונה של רגשות, קשה להתווכח בעזרת עובדות.
• אמדורסקי הוא מתנה למתנגדי המחאה
אסי עוד תופס את בני לשיחה אחרונה לפני המועצה, קלאצ' אחרון, חרטוט רוחניקי על כך שמשלוח החולצה מחגית הוא סימן מבורא עולם (הא?) ובני כבר לגמרי מוכן לעבור צד. תוצאת המועצה הזאת שקופה כמו הרגשות של ליטל, אז עם איזה תוכן ימלאו אותה לכל הרוחות? אה, עם ליטל! זוכרים שהיא הודחה ועכשיו היא מושבעת? יופי, אבל בתכל'ס היא עדיין יכולה לדבר חופשי במועצה, להתערב בכל שלב ולהתפרץ מתי שבא לה. אולי ניתן לה גם להצביע וזהו? מי צריך מודחים במשחק על תואר השורד האחרון?
• כל מה שרציתם לדעת על "הישרדות"

והיום על הפרק במועצה - נושא חדש, טרם נידון! - הבגידה של אלינה. בחייאת, לא נכנסתם בה כל המועצה האחרונה מספיק? ובפרק שבא לאחר מכן? באמת יש משהו חדש לומר בנושא? היא לא אתכם, תתקדמו. אתם אומרים שרק עכשיו ליטל הבינה שאלינה בגדה בה? אה, אז זה בלי ספק מצדיק חזרה על כל העלבונות והצעקות של חברי "אנטינג אנטינג" כלפי אלינה שבסך הכל עשתה מהלך לגיטימי במשחק. גם הנושא של "מתי זה בגידה ומתי אסטרטגיה" עולה שוב לדיון ועליו, לעומת זאת, דווקא שווה לדבר.
נתחיל מזה שכנראה אי אפשר באמת ליצור דיכוטומיה ברורה בין השניים. הכל הוא בעיניי המתבונן וכמובן תלוי גם באיזה צד אתה ואיך נוח לך להציג את הדברים (בכל זאת, יש גמר באופק). אמנם רצוי מאוד שלא לתת לאנשים תחושה שאתה באמת אוהב אותם ואז לבגוד בהם, אבל גם פה, הדברים הם סובייקטיביים. אנשים מפרשים מחוות רגשיות בצורה שונה - חלקם מבינים שמה שנאמר בגבולות המשחק צריך לקחת בערבון מוגבל וחלקם הם ליטל.
מה שבכל זאת מאפשר ליצור איזושהי חלוקה מסוימת בין מעברי השורדים בין הבריתות השונות (AKA "בגידות"), היא לשאול מה ההיגיון שעומד מאחורי המהלך. כך למשל הבגידה של אסי בזהר בתחילת העונה הייתה רעיון מצוין, כי זהר לא נתן לו ביטחון של בן ברית. כנ"ל לגבי הבגידה של אלינה בברית של אסי, שאמנם עדיין טרייה ולכן יותר כואבת, אבל לדעתנו החיבור שלה לעידן וירדן מרגיש טבעי ובטוח יותר. האם יש חיבור כזה בין בני לברית של אסי? אמנם קשה לומר בוודאות, אבל כרגע זה לא נראה ככה. אסי אומר לבני כל מה שהוא רוצה לשמוע ואחר כך רץ להתרברב בזה בטסטות ומול חבריו. ככה לא מתנהג בן ברית אמיתי, אלא מי שבסך הכל מנסה להציל את עורו.

בחזרה למועצה - ליטל ממשיכה לרדת נמוך כשהיא יורה לעבר אלינה ש"עידן בא לה בלי חולצה והיא התחרפנה". היא שוכחת שרק לפני מספר שבועות רמיזה דומה של קוז'י כלפי היחסים שלה עם ישראל גרמה לה למרר בבכי. ברית הספורטאים, בדגש על אלינה, עידן וירדן, אמנם לא חפה מטעויות לאורך המשחק, אבל צריך הרבה סבלנות ואורך רוח כדי להיות מסוגלים לשמוע דברים כאלה ועדיין להגיב בצורה מנומסת, ומגיע להם הרבה כבוד על כך.
שוב דנים בנושא החרוש, האם אלינה הרגישה בטוחה בברית שלה. כל הנושא מוצה כבר ברמה שצריך להוסיף כתובית "שידור חוזר" בראש המסך, והיד שלנו עוד רגע מזפזפת לראות את התאומות החמודות ששרות ב"בית ספר למוזיקה". בנקודה הזאת ישראל מעודד את עידן לדבר סוף-סוף במועצה כי "אני אעריך אותך יותר" (באמת מה שחסר לעידן בחיים). עידן מתחיל לומר משפט וישראל ואסי ממהרים להתערב לו. מה שנקרא "באנו לשמוע".
• פני כלב: אלה איילון ירדה נמוך
אבל בסוף עידן הצליח לדבר. דלי מים אמנם לא יכול לכבות יער בוער, אבל עדיין היה טוב לשמוע אותו מדבר בהיגיון ובחוכמה על כך שהרגש השתלט יותר מדי על העונה הזאת. זה בסדר להיפגע ולכעוס כשמישהו בוגד בך לתפיסתך, אבל יש עוצמת תגובה לגיטימית. התחושה בעונה הזאת היא שההדחות מתרחשות רק כדי להצדיק את העליהום שיתרחש לאחר מכן על השורד האומלל שחולל אותן הפעם. "בתוך מסגרת המשחק אני מכבד את הפגיעה של ישראל, אסי וליטל, אבל תדעו לשים גבול כי זה עובר לשנאת חינם", מבקש עידן.

בתגובה, רגב ממלמל משהו על זה שעידן הלך רחוק מדי, ישראל מכריז ש"הפוסל במומו פוסל" וליטל מנסה ליצור השוואה לא נכונה בין המקרה שלה לעליהום על אלינה, אבל קוז'י מזכיר לה שגם הריב הקיצוני ביותר בינה לבינו הסתיים בחיבוק וכל הטיעון שלה קורס. בקיצור, אין ספק שחברי "אנטינג אנטינג" לשעבר הפנימו את המסר ובפרק הבא נזכה לפרפרים וציפורים (לא).
לקראת סיום, בני אומר שהוא דווקא מבין את הכעס על אלינה ומוסיף "אני אפתיע אותך". זאת לא הפעם הראשונה שבה בני מבקש "להפתיע" בדעתו, אולי מתוך רצון למרוד בתפיסה שיש עליו כמתמודד מובל שנע כמטוטלת. המשפט הזה גם יכול להבהיר באופן סופי לאן ההדחה הזאת הולכת. לא שיש לברית הספורטאים משהו לעשות עם זה כרגע, כן?
• "הישרדות": ואם המנהג היה לאכול כלב?
• מוחרם באיראן בגלל "טהרן", מאוהב בישראל בזכות ניב סולטן
כמקובל, כי בכל זאת היה פה פעם איזשהו פורמט, ליטל ואילנה המושבעות מקבלות אפשרות לשאול את השורדים שאלה, ואחרי עוד מנת עצבים מצד ליטל, מגיע רגע ההצבעה ובו הדבר היחיד שמעניין לראות הוא הבעת התדהמה על פני ברית הספורטאים, כשהם מגלים שבני אכן ערק. הצופים לא באמת מופתעים בשלב הזה. קוז'י מודח ויוצא משם בספורטיביות ובאופן מכבד, ואנחנו נותרנו עם תהייה אחת לגבי ברית הספורטאים - למה ניסיתם להדיח דווקא את רגב? הוא באמת האויב הכי גדול שעומד מולכם כרגע?
חלוקת הקולות:
קוז'י - אסי, רגב, ישראל, אלה ובני
רגב - עידן, ירדן, קוז'י ואלינה
בני - קול אחד כתוצאה מהפסד במשימה
• ממשיכים לדבר על "הישרדות" בבלוג הריאליטי "בטטת כורסה"

הם באמת אמרו את זה:
"מה שחשוב, שאנחנו נמשיך לשחק אותה גם מדוכדכים, מיעוט, שאנחנו יודעים שאחד מאיתנו הולך" (שיעור משחק עם אסי בוזגלו)
"הבחור כבד אווז" (ישראל על בני. מישהו רעב?)
"אני לא חייל של אף אחד" (בני. תשמע, בוא...)
"בני לא הבין משהו אחד, שאת כל הערב הזה אירגן אסי בוזגלו" (אסי בוזגלו, אק"א אירית רחמים)
"הייתי חייבת לברר אם הבנת שהמהלך שאלינה הובילה..." (אלה, רק בודקת שליטל הבינה שאלינה היא זאת שהדיחה אותה. האשטג התחלנו?)
"הבחורונת, אותו יום, בוכה לי! ים של דמעות בשתי היניה" (ליטל על אלינה. שמה את ה-ה' במילה "עין")
"מצטייר פה כאילו אנחנו כוחניים, בגלל שאנחנו מתבטאים בצורה קצת יותר אמוצליונלית" (אסי. בא מאהבה)
"אנחנו בסופו של דבר מדגם של החברה הישראלית" (ישראל. אהה. בוא נסגור על "מדגם לא מייצג"?)
"היא לא יכול לא להוסיף אותי באינסטוש, כי אני מוחקת אותה מהאינסטוש, נשמה" (ליטל. אבל מה לגבי הטיק-טוק?)