"לא אמינה": איראן על "טהרן"

בישראל היא אמנם סדרה מוערכת ומדוברת, אבל במדינה בה היא מתרחשת כביכול לא מתרשמים מהסדרה מלאת אי הדיוקים, לדבריהם • "מזלזלת בצופיה"

צילום: מתוך הסדרה // לא אמינה מספיק. "טהרן"

כבר אפשר לקבוע שהסדרה "טהרן" שהסתיימה אמש (שני) היא היצירה הישראלית המדוברת ביותר בשנים האחרונות (לפחות מאז "פאודה"). עוד לפני שעלתה לשידור בארץ נרכשה על ידי חברת אפל, ובשל כך גם הציבור האיראני נחשף ליצירה של מאור כהן, דנה עדן ומשה זונדר.

אך בניגוד לשבחים שהיא קוצרת בישראל, באיראן - שם מתרחשת עלילת הסדרה, דווקא מבקרים אותה ורואים בה כמתנגדת לתכנית הגרעין, משתפת פעולה עם גורמי ריגול ישראליים ולא מדויקת בתיאור ההווי האיראני. 

העיתון האיראני "קייהאן", שנחשב לגוף התקשורת השמרני ביותר במדינה, בחר לתקוף את יוצר הסדרה משה זונדר. הוא הגדיר אותו כ"אחד משכירי החרב הותיקים של הציונות" (בשל היותו כתב צבאי), וטען כי בהפקת הסדרה הוא משתף פעולה עם שירותי המודיעין הישראלי. העיתון אף הגדיר את הסדרה כמשרתת ומתארת באופן חיובי "תנועות התנגדות שלטונית פנימית" על ידי גורמים זרים.  

סוכנות הידיעות האיראנית "פררו" עשתה יותר מכך, וביקרה את "טהרן" כמוצר טלוויזיוני שחוטא בתיאור המציאות באיראן. "אם איראן הייתה יוצרת סדרה אנטי-ישראלית, היה זה די בלתי סביר שהמוצר הסופי היה מוצלח", נכתב במאמר שאוסף אליו את מה שכותביו מכנים כשלל שגיאות מביכות בתיאור המציאות המקומית באזורם - בין היתר מצוין תא טלפון אשר מופיע בסדרה בצבעי דגל יוון. המאמר מתייחס לתסריט כמלא ב"דמויות קריקטוריות" ומשחק "מרושל ומגוחך".

"אמינה פחות מעבודות צילום אחרות על איראן". "טהרן" // צילום: מתוך הסדרה
"אמינה פחות מעבודות צילום אחרות על איראן". "טהרן" // צילום: מתוך הסדרה
 ערוץ הטלוויזיה "ג'אם ג'אם", המשדר עבור איראנים שגרים מחוץ לאיראן, אסף לכדי כתבה שלל כשלים תסריטאיים (לפחות הוא רואה בהם כאלה), הגדיר אותם כלא פחות מ"קומיים", אבל לא קרא להחרים את הסדרה או לא לצפות בה. "במקרה הספציפי הזה, לא רע לצפות בטהרן כפי שהיא מדומיינת על ידי ישראלים", נאמר בכתבה, "הישראלים כבר יצרו סרט אנטי-איראני בשם 'המוסד', בו לקחו חלק גרמניה וארצות הברית, שלא גורם לרצון לצפות בו".

עוד נטען בכתבה כי הסדרה "מזלזלת בצופיה" בסצנות לא הגיוניות, ביניהן בזו שבה דמותה של המרגלת הישראלית תמר נכנסת לטהרן וחודרת בקלות יחסית לנקודות אסטרטגיות חשובות, שמוצגות בסדרה כ"מנגנוני הגנה, אבטחה ומודיעין איראניים חלשים ופגיעים". 

ביקורת נוספת מותח ערוץ הטלוויזיה גם על הניב האיראני המדובר בסדרה. "(זהו) אופן דיבור שאינו מתקבל על ידי הקהל האיראני בשום צורה, ואשר גורם לכך שהצופים לא מתקשרים עם השחקנים ולא לוקחים ברצינות את העלילה".

"הסדרה מציגה שיח איראני לא נפוץ גם בסצנות הרציניות ביותר!", נאמר בסיקור התקשורתי האיראני. "מוטב היה לו שחקני הסדרה פשוט היו מדברים אנגלית!". עוד נכתב: "אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור מערביים בהפקת סרטים וסדרות אודות איראן, קשור לדיון אודות האווירה במקום. מבחינה זו יוצרי סרטים וסדרות אלה, בעיקר בתחום עיצוב התלבושות, עובדים מאוד קשה כדי לנסות לדמות אווירה איראנית ואף מתגאים בעבודתם. צופים מערביים אולי לא יבחינו בשלל טעויות בתחום ויקבלו כל מדינה שתוצג בפניהם כאיראן. אבל באספקט זה, הסדרה 'טהרן' אפילו אמינה פחות מעבודות צילום אחרות שנעשו על איראן. בשום צורה אי אפשר להציג את אתונה, המקום בו הסדרה למעשה צולמה, כטהרן".

חודרת לטהרן בקלות רבה מדי. ניב סולטן ב"טהרן" // צילום מסך
חודרת לטהרן בקלות רבה מדי. ניב סולטן ב"טהרן" // צילום מסך

• זה הסיפור האמיתי מאחורי הרייטינג של "טהרן"

• "טהרן": הסדרה שמצדיקה את קיום התאגיד

• "טהרן": המרענן הרשמי של הקיץ


בהקשר זה נמתחת ביקורת גם על התלבושות והתפאורה של הסדרה, אשר לטענת כלי התקשורת במדינה אינן אותנטיות ולא באמת תואמות את טהרן האמיתית. מלבד תא הטלפון בצבע דגל יוון, נמנים בכתבה אלמנטים נוספים של חוסר דיוק, כמו כמויות הכסף שהדמויות נושאות עמן, לוחיות רישוי ועוד.

סעיד אלאח'י, מומחה תרבת תקשורת איראני, צייץ על הסדרה בחשבון הטוויטר שלו וסיכם את ביקורתו במילים: "הסדרה הישראלית 'טהרן' לוקה בחסר בכל הקשור למחקר פנימי אודות איראן". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר