מספיק בקושי: "בית ספר למוזיקה"

אף אחד לא אוהב ללכת לבית ספר. זה חתיכת תיק מעיק ולא מהנה בעליל, עם משמעת, מבחנים, הבדלי מעמדות, תככים ושיעורים. תשאלו כל תלמיד שתפגשו, או ראש ממשלה חליפי, והוא מייד יאשר זאת. אבל קיים בית ספר אחד שאולי שווה לבני גנץ לבדוק פרטים עליו לקראת שנת הלימודים הקרובה, כי יש רושם שהכי כיף ב"בית ספר למוזיקה".

• "בית ספר למוזיקה": מי כבר עכשיו פנוי להופעות?

בבית הספר של קשת כל הילדים חברים של כולם. החינוך בנוי על אינטגרציה, המסרים מחנכים, מאוד חיוביים, מעצימים ומחבקים, ועידו רוזנבלום מסיע את התלמידים לכיתה. אין בריונות ב"בית ספר למוזיקה", ונועה קירל היא המורה המאגניבה. כולם עוברים בציון מושלם את כל המבחנים, וכמות הפרגונים והמחמאות תנפח לילדים את האגו ברמות שיפרנסו הרבה פסיכולוגים. אפילו כשילד ממושקף מתבלבל מהתרגשות במילות השיר "שטח ההפקר", זה ממש לא מזיז לאיש.

• האמנים גוועים ברעב וברדיו חו"ל כרגיל

• הזמר והשחקן המפורסם מת מקורונה

גם העונה הרביעית של "בית ספר למוזיקה" לא מזיזה לאיש; ויחסית לתחרות שבעונותיה הקדמוניות הצמיחה ילדי פלא כגון עדי ביטי, אגם בוחבוט ושון גיטלמן, העונה הנוכחית מתקדמת בלי תשומת לב ציבורית. הפורמט של התוכנית, שנולד בשנת 2011, התבגר והותאם לתקופה: הוא פחות רך ותמים מפעם, מנסה לדבר אל הצופים בסוואג ובאימוג'יז ענקיים שצצים ונעלמים. העונה הזו של "בית ספר למוזיקה" היא כבר לא ילד עם מיקרופון - זה נאמברים עם העמדה ומסכי לד, כוריאוגרפיה וטאץ'-אפ של מאפרת לפני שפותחים את הפה.

בבית הספר הזה כל הילדים לבושים קול וסולידי, אבל אופנתי ממש כמו בפרסומות. דווקא ארבעת השופטים מקפידים להתלבש כמו כאלה המנסים בכוח להישאר צעירים ברוחם. וזאת, אגב, התשובה לשאלה למה לעזאזל הראל סקעת לובש מכנסיים קצרים בפריים-טיים. "הוא נראה כמו סוכריית מנטה", העיר רוזנבלום והצחיק את כל הכיתה.

אבל אם תסתכלו במבט רחב על הכל, תבינו שבית הספר המגניב הזה הוא למעשה גרסת ילדים של "הכוכב הבא". ההשראה נמצאת בכל פינה - בעיצוב האולפן, בהופעות, בדמויות שמדסקסות מאחורי הקלעים או אצל המנחה שמארח את המתמודדים על ספה. זה סבבה, אבל מרגיש מיושן כי עולם הפופ כבר מזמן לא שם. האריזה העכשווית של גיבורי הפופ סופגת את כל ההשראות שלה היום מעולמות הטיקטוק, ולכן "בית ספר למוזיקה" נותנת לנו תחושה כאילו אנחנו תקועים בכיתה מתקלפת בזמן שכולם מסביב עברו ללמידה מרחוק.

• "הישרדות": האם עידן ידיח את ירדן?

• הטור על "הישרדות" שעשה היסט(ו)ריה

דור הילדים והנוער הנוכחי מסוגל היום להתפרסם הרבה יותר בגדול דרך טיקטוק ואינסטגרם מאשר בתחרות שירה טלוויזיונית שמרימה לעננים, ואז משחררת אותם להמשיך לעוף לבד. בלי כנפיים. הם אולי חולמים לשיר ולרגש, אבל יותר מכל דבר אחר הילדים מ"בית ספר למוזיקה" חולמים להיות בטלוויזיה, לבלוט ולהתפרסם. ברגע שמכוונת אליהם מצלמה, נדלקות מייד העיניים הקטנות שלהם וההצגה מתחילה. אמרתי לכם שממש כיף להיות תלמיד ב"בבית ספר למוזיקה".

כי הרי מה ילד בן 10 רוצה בסך הכל? להפוך לילד פלא שכל בית הספר מקנא בו והמורים נותנים לו יחס מועדף. אחר כך לעשות כמה קמפיינים, להצטלם לתקשורת, להקליט סרטוני מזל טוב, לגדל חצ'קונים, להיעלם מהתודעה הציבורית, לעשות ראיון "איפה הוא היום", לגלח את הראש, לנחות בחזרה על הקרקע ולהיזכר בערגה איך פעם, כשהיית ילדון בן 10, האמנת בתמימות שניתן לכבוש את העולם דרך תוכנית ריאליטי.

"בית ספר למוזיקה 4", קשת 12, 21:30

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו