סוף הקיץ הגיע. בימים כתיקונם אלפי ישראלים היו עושים את דרכם ארצה מחופשות בחו"ל, הורים עצבניים היו עומדים בתורי ענק בחנויות מכשירי הכתיבה ומצטיידים בציוד לבית הספר, וצעירים היו שוברים כיסאות פלסטיק זה על זה בעוד קטטה מתועדת סמוך לבריכה בבית מלון. אבל אלה ימי קורונה. ומלבד הקטטה התורנית (הפעם בים המלח), נדמה שהכל השתנה.
ב"שישי עם אילה חסון" פתחו את המהדורה בדיווח מנתב"ג בהקשר של חסידי ברסלב שרוצים לטוס לאומן, תקיפות צה"ל בעזה בעקבות נפילת בלוני נפץ ביישובי הדרום, עצרת הבחירות של טראמפ, וכמובן ענייני קורונה - כמה חולים חדשים יש, סגר כן או לא, וכו'.
הפאנל של אילה חסון כלל את נעמה סיקולר, חן ליברמן, ספי עובדיה, ארי שביט, שרון גל, אלון בן דוד והילה אלרואי. התנהלות הפאנל מזכירה קצת פרלמנט בבית קפה, שבו עולים נושאים על השולחן והסובבים מתווכחים ביניהם בשיחה קז'ואלית למדי. מדי פעם נזכרים שיש גם כמה צופים שרואים את המהדורה, וקצת כמו באייטם של חסון עם ילדי הגן שעולים לכיתה א', המורה אילה עוצרת את הוויכוחים ומזכירה לפאנל שהם לא לבד (למרות הרייטינג הלא מחמיא), וכשמדברים למשל על תוכנית הרמזור של גמזו, כדאי להסביר לצופים במה מדובר.
הפרלמנט ממשיך לעסוק בענייני הבחירות, אם יהיו במארס או לא, וספי עובדיה רוצה להמחיש שיש אי ודאות לגבי העניין, לעומת הוודאות שחן ליברמן בהיריון ומצפה לבן במארס. רק היה חסר שיתחילו דיון על שמות אפשריים לרך הנולד.
גם כתבות המגזין לא עוררו עניין מיוחד. כתבה על זוג יהודים שחיו בפריז ועברו לאיחוד האמירויות היתה ההזדמנות של חסון לעשות יונית לוי ולהפגין את יכולותיה באנגלית, בצרפתית ובערבית. משם עברו לעוד כתבה על השף עומר מילר, אחרי הרבה כתבות דומות עליו שעלו לאחרונה במקומות אחרים. הפעם התירוץ היה מסעדת הטוסטים החדשה שלו. שוב תמונות שלו עם התאומים, שוב השחצנות שלו מובילה את הקו - לא משהו שלא ראינו ושמענו כבר מיליון פעם.
אבל את האייטם הכי טוב של המהדורה שמרו לסוף, ובו כיכבו דורון מירן וברי יחזקאל (ברי דרבוקה בשבילכם). את מירן כולכם מכירים משלל תוכניות ריאליטי כמו "האח הגדול" ו"גוללללסטאר" וברי היה כוכב רשת עוד קודם. שניהם עושים סרטוני מתיחות, שירים ובדיחות ומקבלים מיליוני לייקים וצפיות במצטבר. מירן מנוסה מאוד מול המצלמה ולא פוחד להגיד לטלי ליברמן כל מה שהוא חושב: כבר בפתיחת הכתבה הוא מתערב איתה שיהיו להם יותר צפיות בכתבה שתעלה אצלם מאשר בכתבה שתעלה באתר של רשת.
• אילה חסון: "נשבר שיא של רפש כלפיי"
• הזמר דורון מירן נפגע בעינו
• "אמבוש אקסטרים": חייך, אכלת אותה
מירן וברי לוקחים את ליברמן לסיור בשוק התקווה וזוכים לפופולריות בכל באסטה. "גם ברמת אביב מכירים אותנו", מסביר לה מירן. ליברמן מראיינת אותו, אבל שופטת אותו במושגים של העולם הישן. "עממיקו", היא קוראת לו, "או שאתה טמבל או שאתה יותר חכם מכולם", היא מנסה לעקוץ ולצאת מזה מייד. ואחרי ההתנשאות שלה היא מתפלאת כשהוא מדבר איתה במושגים של "המוזיקה שלכם" ו"המוזיקה שלנו". אבל השיעור הכי חשוב שמירן לימד את ליברמן הוא ש"הרשת ניצחה, התקשורת זה פה (מצביע על הטלפון שלו), אני הזמר, אני הבמאי, אני העורך, אני הכל". רוצה לומר, אני לא צריך אותך - את צריכה אותי. והצופים ברשת כבר הוכיחו שהם עם מירן. לגבי הפרלמנט של אילה חסון - פחות.
"שישי עם אילה חסון", רשת