סיפורים מהכורסה, כאן 11, 22:12
מתי בפעם האחרונה צחקתם? אני מתכוון לצחוק בריא ומשוחרר, כזה שלא שולטים בו. נכון שאין לנו הרבה סיבות לצחוק: הקורונה עדיין כאן, והמצב הכלכלי לא משהו, עוד פעם הולכים לבחירות, אבל היי, נותנים "סיפורים מהכורסה" בטלוויזיה.
למי שעדיין לא מכיר את הפנינה הזאת שמסתתרת בלוח השידורים של כאן, נספר ש"סיפורים מהכורסה" זאת תוכנית בידור שבה בכל פרק מדברים על נושא אחר: שירות צבאי, גוף ונפש, אהבה ויחסים, הורים וילדים, מלחמת המפרץ, אמונה ומסורת, חו"ל, גיל ההתבגרות, ועוד.
רשימת המשתתפים היא ארוכה ומכובדת: ישראל קטורזה, רשף לוי, גורי אלפי, טל פרידמן, חנה לסלאו, שלמה בראבא, ליטל שוורץ, דב נבון, תום יער, יעל פוליאקוב וגיתית פישר. כל אחד מביא את הזווית האישית שלו על כל נושא עם סיפורים מהילדות ומהבית.
התחושה היא שיושבים אצלכם בסלון כמה מהאנשים היותר מצחיקים שיש כיום על המסך ומספרים סיפור - לא עומדים על במה עם מיקרופון ומנסים להצחיק. התוצאה היא אינטימית, קלילה ומשוחררת, וחושפת כמה צדדים מאוד מצחיקים בביוגרפיה של המשתתפים בלי צנזורה.
מה שמרים את הווידויים של המשתתפים עוד קצת, אלה קטעי ארכיון בנושאים המדוברים שמלמדים על הפער בין העבר להיום והתפיסות שהשתנו, למשל בפרק שבו דיברו על כך שפעם היה נהוג להפליק לילדים וזה נראה לגיטימי. גם האפטר־אפקטס עשויים בחוכמה ומוסיפים לחוויית הצפייה.
אמש שודר פרק שעסק בחו"ל. הסיפורים של דב נבון (שסיפר כיצד האנגלית העילגת שלו גרמה לו להציג את בתו כחברה שלו) ושל טל פרידמן, הם פדיחות שלא תשמעו בשום מקום אחר, פשוט כי הפורמט הזה קליל ומאפשר פתיחות שלא רגילים אליה בתוכניות טלוויזיה. למעשה, התוכנית היא קולקציה של פדיחות והומור עצמי משובח.
"סיפורים מהכורסה" היא בדיוק האתנחתה שלה זקוק כל מי שרוצה חצי שעה של צחוק בסוף היום. ותכלס, מגיע לנו לצחוק קצת, לא?
