מתברר שיש דבר כזה ליהוק טוב מדי לריאליטי. אני לא מדבר על ליהוק סלבס ל"האח הגדול" או ל"הישרדות", אלא לאנשים אנונימיים יחסית, שעדיין מחפשים את הפריצה הגדולה שלהם, ואין כמו זכייה בתוכנית ריאליטי כדי למנף את הקריירה, ולא משנה באיזו קריירה מדובר.
יש תוכניות ריאליטי שהמתמודדים בהן אפילו לא שואפים לפריצה גדולה, אלא רק להרפתקה מתוקשרת. "בואו לאכול איתי", למשל, צריכה לקבל את פרס האקדמיה לליהוקים ביזאריים. כדי להוסיף קרינג' לתדהמה, הסדרה גם מצרפת את הטיפוסים המנוגדים ביותר שאפשר להעלות על הדעת להתארח זה אצל זה.
זה לא משנה אם הם יבשלו גבינה לבנה עם סודה לשתייה ובצל, ממילא אף אחד לא רואה את התוכנית הזו בגלל האוכל, שבמקסימום משחק תפקיד חיוור ברקע. אילולא הליהוק המוגזם כל כך לא היה לנו הרבה עניין לצפות בזה, אבל הליהוק המושלם גם גובה מחיר, לעיתים בדמות תנועה באי־נוחות על הספה, לעיתים כגירודים בכל הגוף, לעיתים אחרות במכה על המצח.
"משחקי השף", לעומת זאת, מתגאה בליהוק הטופ שבטופ, בטעימה עיוורת שלא משאירה מקום לספק. מי שלא מכיר את רזי המקצוע לפני ולפנים, לא יוכל לעמוד בקצב המסחרר, וזה בטרם דיברנו על הרף הגבוה שמציבים השפים באודישנים. לכן נפלו בזה אחר זה הבשלנים החובבים המוכרים מעונות קודמות של "מאסטר שף", שהגיעו לנסות את מזלם בריאליטי של המקצוענים. הם אולי מצטיינים בהרבה טעם אך מגבים אותו במעט מאוד טכניקה, ולרמה של "משחקי השף" זה פשוט לא מספיק.
גם השנה, הליהוק של "משחקי השף" מצוין. די להיזכר בהדחה של לירון, מועמדת ודאית לגמר בעיני כל מי שצפה בפרקים עימה, כדי להבין שברמות האלו באמת כל טעות עלולה לעלות לך במשחק. כאן זו לא סיסמה ריקה של ריאליטי. אבל גם במקרה הזה לליהוק המשובח יש מחיר. הרמה של המתמודדים כל כך גבוהה, שאלמנטים אחרים בריאליטי מתגמדים. הזרקור מאיר על השפים המנוסים ומאפיל על המשימות הפשטניות מדי שנותנים להם.
להכין מנה עם שום ומנה עם בצל? להכין סלט וכריך? אלו משימות שמתמודדים ברמות האלה מכינים מתוך שינה. צריכים השראה? צפו בתוכניות של גורדון רמזי, במקום לחפש אותה במחלקה המסחרית שלכם.
דוגמה בולטת במיוחד לליהוק טוב מדי היא תמיר גרינברג, מתמודד "הכוכב הבא", וסוג של קונצנזוס לזכייה בעונה. זה לא רק הניסיון שמייחד אותו מהשאר, אלא כישרון נדיר בעוצמתו, כזה שמאפשר לו לשלוט בקולו ברמה של סטיבי וונדר, לנצח על תזמורת של תריסר נשפנים ולהקה, לאכול את הבמה בלי להתאמץ ולפזר אבק כוכבים אמיתי, אף שלפריצה הגדולה שלו הוא עדיין לא זכה.
וזה לא שהוא לא ניסה. מי שעוקב אחרי תמיר בפסטיבלי חשיפה של בלוז וג'אז מגיל צעיר - רואה שהוא שולט על תזמורת ביג בנד שלמה באילת עם חומרים מקוריים שלו. מי שהאזין לשירים העשירים והחצופים שלו שהקליט בחו"ל - מודע זה מכבר ליכולותיו האדירות, יכולות ברמה כזו שזה רק עניין של זמן עד שהבחור הצעיר הזה ישחה בתהילה.
הוא יודע שהוא עד כדי כך טוב, והוא יודע לשחק את המשחק הזה באופן כל כך טבעי, עד שזה עלול להיתפס אף כיהירות מצידו. היכולות האדירות הללו של תמיר מאירות באור חיוור את שאר המתמודדים סביבו, וזה לא שהם לא מוכשרים, הם פשוט לא מדגדגים את הרמה שלו.
ואולי זו גם תזכורת לכך שכוכבים אמיתיים לא צריכים ריאליטי. הם נולדו עם זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו