"האח הגדול": היה שלום, אייל, היית שרירי מאוד

מתישהו נצטרך לתת את הדעת על מנחי "האח הגדול" והיעדר האותנטיות המוחלט שהם משדרים. לא, זה לא עניין של מנחי התוכנית לדורותיה. הכימיה בין ארז טל לאסי עזר עבדה נהדר בשנותיו הראשונות של הפורמט, ויצרה הרגשה של חיבור זוג מוזר קלאסי ומלא חן. אפילו הציוות המשונה של ארז טל וקורין גדעון היה סביר פלוס.

אבל משהו בשילוב של גיא זו-ארץ ולירון ויצמן כמו זועק זיוף. ואנחנו מדברים על "האח הגדול" פה, כן? תוכנית שכל עונה שלה הופכת לעניין מעיק סביב שיח ה"מי אמיתי ומי לא", כשהתשובה היא: למי אכפת בכלל? סליחה, התשובה היא כולם. כן. זה נשמע יותר נכון. בעונה זו, למשל, היה זה אייל ברקובר, שרירן ותיק והחל מאתמול גם מודח טרי, שהתעסק הרבה יותר מדי בנושא הזה, ובמובן מסוים חפר לעצמו את הקבר בתוכנית. איך הוא עשה זאת?

ובכן, זוכרים את הפרק הקודם ואת אחד הרגעים המבישים ביותר בתולדות "האח", שבו הוצאו כל דיירי הבית למעין מועצת שבט א-לה "הישרדות"? ויצמן וזו-ארץ, בדרכם הלא אלגנטית ממש, התעקשו לחפור בפצעים של דיירי הבית משל היו השכנה הרכלנית שיש בכל בניין, ובמסווה של דאגה ועניין שיסו את המשתתפים הנותרים זה בזה.

הראשון שדיבר (ביחס הפוך באופן קיצוני למידת הוורבליות שלו) היה ברקובר, שהתעקש לצלול לתוך מלכודת האמיתיים והלא אמיתיים, ושילם על כך בהדחה שהפתיעה אותו ממש כפי שהפתיעה אותנו. "אתה חושב שזה שדיברת אתמול במה שלחלוטין היה גניבה מקונספט מועצת השבט - זה מה שהביא להדחתך?", שאלו המנחים הצמאים לדם (ואז מה אם לא מדובר בציטוט אחד על אחד?). "לכו לעזאזל, הפלתם אותי, חלאות", רצה לענות להם אייל, אבל הדמעות והיעדר אוצר המילים חנקו את גרונו. היה שלום, אייל. היית, אממ...שרירי מאוד? אה, והדיירת החדשה בבית "האח" היא דנית, ואין יותר מדי להגיד על זה. עוד מחזור של דיירים מפעם.  

ניכר, אם כן, שהתעלול הזול והמביש של הפקת התוכנית עבד, ואכן הבית קרס לתוך עצמו מרוב אינטריגות, כעס, בכי ומה שלא תהיה ההבעה המשונה הזו שיש על הפרצוף של רומי. מילא ג'קו שבוכה כל הזמן, את זה כבר התרגלנו לראות, אבל דבר לא יכין אותנו למראה של מירי בוכה לתוך בלון.

בכלל, לא ברור למה מירי מתעקשת לקחת כל כך קשה את העובדה שאייל שיבץ אותה כחלק ממה שהוא מגדיר כ"חבורת הלאבי-דאבי", כאילו הוא שייך אותה ל-KKK.

כשהיא שבה לתוך הבית אחרי הלא-מועצת-השבט-מה-קשור מועצת שבט-מה פתאום-אתם בעצמכם מועצת שבט, היא נעמדת ובוכה עוד בטרם סיימה לרדת במדרגות.

ברגע קומי שאי אפשר לביים, בעוד זו מייבבת את עצמה לדעת, מגיחה רומי מאחוריה ושרה את "איים קאמינג הום", באקט נהדר של חוסר מודעות - כנראה התכונה הבולטת ביותר שלה. חבל רק שהיא לעולם לא תתוודע אליה, כי נו, אתם יודעים כבר.