"האח הגדול": האם זה הגיוני לריב על ארבעה אגוזים?

לפני שניגש לסקירת פרק 4590 (בסדר, 5) של עונה 12 של "האח הגדול", מילה צריכה להיאמר אודות קהילת הכורדים בישראל. קבוצה שקטה, מכילה, לא מתלהמת ולגמרי כזו שמפספסת הזדמנות פז להעלות את המודעות אליה, באמצעות עליהום על תוכנית בפריים טיים של ערוץ מסחרי שמבזה את כבודם.

אם בפרק הקודם שמענו גינוני תספורת בסגנון "עשית לי ראש של כורדי", הפעם אנחנו כבר עוברים מסטיגמות מתחומי הגוף אל הערות מבזות אינטלקט. "כורדי כורדי", אומרת מאיה לעומר ברגע של עצבים, אחרי משימת הזוגות המעיקה (ועוד נגיע אליה, עם כל הצער שבדבר). "אבל יש לך שכל על הראש". ובכן, קהילת כורדים נכבדה ויקרה. זה הזמן להתסיס את השטח, לצאת לרחובות, לעקור שלטי חוצות, לחבוט ברמזורים ולבזוז חנויות של אפל. "כורדי לייבז מאטר". הנה, אפילו יש לכם סלוגן עכשיו.

אבל אפשר לוותר למאיה על ביזוי קהילה שלמה במחי הערה אחת. בכל זאת, גם קיבלה יומולדת נאחס שנפל על תשעה באב, וגם צריכה לבלות אותו לכודה בבית עם חבורה די מעייפת של דיירים. ומה בסך הכל מאיה רצתה? שאור תכין לה עוגת אגוזים? או בלילת אגוזים, או השד יודע מה, בשלב זה המוח של כולנו הפך בלילה. זה לא הרבה לבקש.

אבל לכו תגידו את זה לציפי רומנו, מהדורסניות שבדיירות הבית ואגוז קשה לפיצוח, שדחוף לה לגנוב כמה אגוזים כדי לצום את יום הולדתה של מאיה. "הבטחתי לעצמי שעל אוכל אני לא הולכת להתעצבן פה", מזכירה לעצמה מאיה. אבל היא לא הבטיחה לעצמה שלא תחטוף את הג'ננה על ציפי רומנו.

האם זה הגיוני לריב על ארבעה אגוזים? לא ממש. אבל במקום שבו אין אגוזים אין גם היגיון, ועד מהרה מתגלע ויכוח בין מאיה לציפי, שמסתיים - איך לא, במותה בטרם עת של העוגה, שמחליטה שהיה לה מספיק וקופצת באנג'י על בלטה במטבח. "אף אחד אין לו בעיה לאכול אותה מהרצפה", מרגיע רועי. "זה מסר מהקדוש ברוך הוא", מודיעה ציפי, ללא ספק המנצחת הגדולה בפולמוס האגוזים. "האנרגיה שלה לא הייתה טובה".

אבל זה בסדר, כי עוד מעט מאזן העצבים בבית הולך להשתנות, עם פרסום שמות הדיירים המועמדים להדחה הראשונה בעונה. ממש כפי שחכם השבט, אורן חזן, חזה בפרק הקודם, מתחת לאידיליה מבעבעת שנאה יוקדת, ומאחורי החיוכים הזחוחים וההצהרות מסוג "גם אם מעמידים אותי אני לא נעלב", מסתתר חוסר ביטחון כואב. בכל זאת, לא נעים לדעת שהנוכחות שלך הייתה כל כך מטרידה בעיני אנשים, עד שהחליטו לדחוף אותך מהספינה הטובעת אחרי ימים ספורים בלבד. את הרשימה לוקחת קשה מכולם רומי, שחוטפת התמוטטות עצבים כשהיא מגלה לתדהמתה שיש מי שמצאו אותה בלתי נסבלת.

בטיימינג מדויק מארגן האח מסיבה לדיירי הבית, שכולה אלכוהול ותוכן שיווקי של משקאות אנרגיה מהסוג שאורן אוהב, בצבע זרחן ובטעם גליצרין. הם באמת צריכים להתפרק קצת, אבל לרומי לוקח קצת זמן לנצל את ההזדמנות להטביע את יגונה בשיכר. דנה, ציפי ורועי, לעומתה, "הזקנים של הבית", כפי שהם מגדירים זאת, הולכים ונדפקים מוודקה. אחלה.

מכאן אנחנו עוברים למשימת פוסט-חתונה, שכולה תירוץ כדי להוציא עוד קצת אגרסיב מהחבורה הפאסיבית הזו, שמתעקשת לאכול לנו את הראש על אהבת חינם ושנאת לשון הרע. משימת "כל האמת בפרצוף", אם תרצו, למי מאיתנו שמתגעגע לשי חי, המתמודד האולטימטיבי בתולדות "האח הגדול" (ומי לא מתגעגע בעצם?).

ברצינות, חסכו מכם את הצורך לכתוב משימות שמטרתן ברורה באופן מביך. שלחו את הכותבים לחל"ת ופשוט הכניסו את האיש המתריס הזה לבית וצפו בדייריו מתמוטטים בזה אחר זה.

משימת הזוגות, או בשמה השני "כולם שונאים את אורן", מוציאה רק את ג'קו טוב לב ו"מרגש", להגדרתם של הדיירים. רצח האופי העיקרי שנעשה כאן הוא כמובן כלפי אורן, שבאמת עדיין לא ברור מדוע כולם מתעקשים להיטפל אליו. לפחות ממה שנראה במצלמות, מדובר דווקא בגורם מפייס בבית, ואדם יותר נעים הליכות מזה שזכרנו מכנסת ישראל. לפעמים אנחנו מתגעגעים לשיגועים שלך בבית הנבחרים, אורן. מי תעשה שיגועים בפרלמנט עכשיו? אבתיסאם מראענה?

והנה, תראו איזה יפה הוא שר לרועי, הנפגע המשמעותי השני ממשימת הזוגות: "לו לו לולו, אתה כמו הבן שלי, וזה קצת מביך כי אתה יותר גדול ממני". שמישהו יעניק לאיש הזה פרס אקו"ם לעידוד יצירה, או פודקאסט או משהו.

רועי לוקח קשה את העובדה שמירי עדיין זוכרת לו את הערת "הנשים הפשוטות" שלו, מתחילת העונה לפני 17 שנה. "אני אישה פשוטה!" היא זועקת. "אמא שלי פשוטה!", הוא עונה בכאב, במקרה פרוידיאני קלאסי של אם המוקרבת על ידי יוצא חלציה לטובת התחמקות מהדחה.

בהמשך הוא לוחץ אפילו חזק יותר על דוושת הרגש ומגדיר את עצמו "דובי פצוע עם לב שבור". "כולי לב וענווה", הוא מרים לעצמו, אבל בשלב זה מדובר בכוסות רוח למת מהלך, ורועי הוא המודח הראשון לעונה זו של "האח". נשים אינן כורדים, לולו, וכשעולבים בהן הן משיבות מלחמה. בסך הכל זו משוואה די פשוטה.