"קרה לו מה שקורה להרבה מאוד כדורגלנים - שלא מזהים את הטיימינג המושלם לפרוש"

כובש את המסך: "שלומי 6" - כך נקראת דרמת הפשע והספורט החדשה של HOT שעלתה בשבוע שעבר.

הסדרה מגוללת את סיפורם של שלומי "שש" (אופק פסח) ושלומי "תשע" (עידו אליאלי) מנתניה, בני דודים בני 17, ההבטחה הגדולה של עולם הכדורגל המקומי. את אביו של "שש" מגלם חנן סביון, כדורגלן עבר בעצמו, שחולם להגשים את ייעודו דרך בנו ודרך אחיינו, שאותו אימץ כבן. כשהוא מסתבך עם ארגון פשע אלים שפועל בעסקי הכדורגל וסוחר בשחקנים - מתחיל להתגלגל כדור שלג הרסני שטורף את הקלפים. עבור סביון, החיבור של עולמות הטלוויזיה, הפשע והכדורגל הוא סוג של הגשמת חלום.

"בפעם הראשונה ששמעתי את הפיץ' על הסדרה, הרבה דברים גרמו לי להסתקרן ולרצות את התפקיד של יהודה", הוא מגלה. "זה פרויקט ביכורים של חן מכלוף, שכתב ומביים, וזה מתבשל על אש קטנה כבר שנים. משהו ביצירה שלו עורר אצלי הזדהות וגעגוע לימים שלפני 'עספור'. כשפגשתי אותו, הוא לקח אותי בשישי לצהריים בנתניה, כדי לתת לי את הרקע ואת האווירה, המקום שממנו הוא הגיע, סיפר לי על הילדות שלו כשחקן כדורגל. כמישהו שבעצמו היו לו כל מיני ענייני שכונה, מאוד הזדהיתי עם זה. בעיקר עם הנקודה שאת כל החוויות שהוא חווה - הוא שרד. הוא זה שהסתכל על הדברים מהצד והצליח להפוך את זה לסיפור".

ספר לי על הדמות של יהודה.

"יהודה ניסן הוא כדורגלן עבר שעשה קריירה יפה שהסתיימה באקורדים צורמים. הוא הצליח בקריירה בחו"ל, אבל קרה לו מה שקורה להרבה מאוד כדורגלנים - שלא מזהים את הטיימינג המושלם לפרוש. תמיד יש עונה או שתיים מיותרות שמעיבות על הקריירה. אז גם לו היתה שנה כזאת, והפרישה היתה כל כך ברע, שהוא בעצם מנסה לייצר תיקון באמצעות הדור החדש - הבן שלו, שלומי, היקר לו מכל, וגם שלומי 6, בן גיסתו, ילד שהוא חצי מגדל בביתו.

"הוא מנסה באמצעותם לעשות תיקון לחזרה המקולקלת שלו לארץ, אבל מערב הרבה דברים שלילים ואישיים. הוא מכור להימורים, הבעיות האישיות שלו מתערבבות בשיקולים, ונוצרת דרמה בין שלומי לשלומי".

בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה שמו של חנן סביון הולך יד ביד עם זה של גיא עמיר, שותפו ליצירה. במשך השנים השניים הפכו לצמד מסקרן, שיוצר סדרות, סרטים ואפילו הצגות תיאטרון. בשנים האחרונות הם גם הצליחו לעשות את זה לחוד, כל אחד בפרויקט אחר, אבל הזוגיות שלהם היא הדבר המרכזי.

עבור סביון, להשתתף בסדרה שהוא לא כתב או מביים זה ריקוד אחר לגמרי. "כשאני מגיע לסטים שבהם אני רק שחקן, ואין לי את כובע היוצר או הבמאי ואין לי שום אחריות על מה שקורה חוץ מהדמות שלי, אני מרגיש על גבול הנוכל", הוא צוחק. "אני שואל את עצמי במהלך יום הצילום מתי מתחלים לעבוד. זה מוזר, כי השורש הוא משחק. הדברים האחרים קרו עם ההתפתחות של הקריירה ונבעו מתוך זה, אבל בהכשרה ובייעוד שלי הלכתי ללמוד משחק בניסן נתיב. זה מה שרציתי לעשות, והחיים זימנו לי עוד כיוונים מפתים. אבל לחלוטין מה שאני הכי נהנה ממנו זה לשחק. אני באמת מצליח לנתק את עצמי. אני לא שופט, לא בוחן, לא מבקר, לא חושב איך אני הייתי עושה את זה כבמאי, אלא אני בא לשרת אירוע של יצירה".

ומה עם הפרויקטים שלך ושל גיא?

"תמיד יש אצלנו משהו על האש. גם כשיוצא משהו החוצה תמיד יש לנו משהו על הפתילייה, הדבר הבא. אנחנו אנשים לא רגועים. יכול להיות שזה נובע מזה שבאנו ממעמד הפועלים שתמיד צריך לייצר את הדבר הבא, ואם לא תייצר אז לא יהיה. יש דברים בפיתוח שאני עדיין לא יכול לספר עליהם. לגבי הדברים שאנחנו עושים לחוד - יצא לנו לשחק קצת כל אחד לחוד, אבל לאחרונה אני מרגיש ששנינו נפתחנו יותר לדבר הזה".

"מאוד אוהבים במה"

אחרי ההצגה "משוגע עליה", שכתבתם ושיחקתם בה בהבימה, מה עם לחזור לתיאטרון?

"זו שאלה טובה. אנחנו מאוד אוהבים את הבמה. המפגש הישיר עם הקהל היה מאוד מהנה, ואנרגטית נורא קשה לנו למקבל את האירוע. כשנכנסים להפקה גדולה בתיאטרון והיא מתחילה לרוץ - סוגרים שנה קדימה, וקשה לשלב עם זה עוד הפקה ולרוץ מיום צילום להצגה. במקביל להצגה היו לנו צילומים ל'מזל חתולה', שכתבנו, ביימנו ושיחקנו בו. היינו מסיימים ב־18:00 בערב ימי צילום שהתחילו ב־5:00 לפנות בוקר, וחיכתה לנו מונית שהטיסה אותנו להצגה. אחרי שההצגה ירדה החלטנו לעצור, כי אנחנו רוצים להיות מרוכזים בדברים שאנחנו עושים ולהיות מספיק טובים".

הסדרה "שלומי 6" תשודר בכל יום חמישי ב־HOT3, ותהיה זמינה גם ב־HOT VOD וב־NEXT TV.