כוכבת סדרת הטלוויזיה המיתולוגית "חדווה ושלומיק", השחקנית והמלהקת יעל אביב הלכה היום (שבת) לעולמה בגיל 79 בדירה בפורטוגל.
אביב, שנולדה בפולין וגדלה בתל אביב, שיחקה על במות התאטרונים השונים בצעירותה, בהם תיאטרון חיפה, תיאטרון בימות והתיאטרון הקאמרי. אל הקולנוע הישראלי נכנסה בשנות ה-60 וה-70 עם תפקידים בסרטים שונים, בהם "משפחת שמחון", "אולי תרדו שם" ו"מצור". אבל בתחילת שנות ה-70 זכתה לפריצה הגדולה כשכיכבה בסדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומיק", מהסדרות העלילתיות הראשונות שעלו על המסך הישראלי, סדרה שהתבססה על ספרו של אהרן מגד "חדווה ואני", עסקה בזוג שעוזב את הקיבוץ ועובר אל העיר הגדולה. יעל, שגילמה את חדווה, הדמות הנשית הראשית שיחקה לצד מנחם זילברמן, ליא קניג, אברהם בן-יוסף, יוסי גרבר, שושיק שני ועוד.
למרות הצלחת הסדרה אביב עברה להתגורר במדינות שונות מעבר לים ולא המשיכה עם הקריירה בארץ, בשנות ה-90 חזרה לתקופה לישראל ואף עבדה על הסט של "שמיכה חשמלית ושמה משה", סרטו של אסי דיין, משם עברה ללהק לפרסומות בערוץ 2 הצעיר ולאט לאט הפכה לאחת המלהקות הבכירות בעולם הקולנוע והטלוויזיה הישראלי, ולצד סדרות וסרטים בהם עבדה כמלהקת כמו ללכת על המים, יוסי וג'אגר, האלופה והבורר, היא גם מי שגילתה את יעל בר אותה ליהקה לפרסומת של בגדי ים, כשבר זוהר הייתה נערה.
המלהק ואיש הטלוויזיה מורן מרציאנו ספד לה באינסטגרם: "שחקנית ומלהקת אדירה שהייתה מהמייסדות של תחום הליהוק, הקולנוע והדרמות בישראל. האורים והתומים. זוכר את עצמי מלהק צעיר פוגש אותה במסדרונות תמיד עם חיוך, עצה טובה או סיפור שומט לסתות על תל אביב של פעם וגיבוריה. נוחי על משכבך בשלום יעל אהובה ותודה על הכול".
גל אוחובסקי כתב בחשבון הפייסבוק שלו "יעל הייתה באמת אדם נדיר. חופשיה, חזקה, נטולת עכבות. היא מעולם לא הסתכלה אחורה. אדם בלתי נוסטלגי ולא סנטימנטלי, אני מניח שזה קשור לסיפורי החיים בגטו של אימא שלה, ששמעה בילדות. והכי חשוב היא הייתה ממש נחמדה. ממש ממש. אדם שכיף לשהות שעות במחיצתו. תמיד עם חיוך כזה שגורם לך לחייך בחזרה ואיזה רוגע סטואי כזה של 'למה להילחץ?' נוחי בשלום יעלי, היפיפיה מבחוץ ומבפנים, ואם באמת תעלי לשמים, כמו שאומרים, תמסרי ד"ש גם לאריק (איינשטיין), ז'ק (ברל) והדוגמנית ההיא מפריז שאין לי מושג איך קראו לה. אני בטוח שיהיה לך נחמד לשחזר איתם את הלילות שביליתם ביחד. כן כן, הבנתם נכון. מהממת שהיא".
השחקן מיכאל מושונוב כתב: "עצוב מאד אישה מקסימה. תודה מכל הלב על ההזדמנויות שנתת לי באופן אישי ועל התרומה האדירה שלך לתרבות הישראלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו