עד היום ט' היתה סתם אות. בעברה סיפרה על מעללי אייל גולן ופמלייתו כשצל הסתיר את פרצופה, תרתי משמע. היא התלוננה על כך במשטרה. היא שיתפה בפרטים המלאים בראיונות לתקשורת ובדוקו של אורלי וגיא. אבל קשה להאמין לצל, לדמות אלמונית נטולת שם או פרצוף או הבעות פנים.
11 שנה אחרי התפוצצות הפרשה, אפשר לקבוע כי הקריירה של אייל גולן לא ניזוקה. הוא רק התחזק. התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות, והכתם נמחק עם השנים. לישראלים היה נוח להיסחף אחרי גרסת הזמר, להלבין אותו ואת מעשיו - ולשכוח. אבל ט' לא שכחה.
בגיל 29, טאיסיה (טלי) זמולוצקי כבר לא קטינה, ולא קוראים לה ט'. היא מביטה על האירועים בראייה בוגרת - ובחסות הפוסט טראומה והעילבון הלכה להתראיין בכאן אצל עמרי אסנהיים. תיאוריהן המכאיבים של טאיסיה ונ', ששיחזרו בבכי מעשי אונס, ניצול, הדחה לזנות ועוד - היו אגרוף מטלטל לבטן, בעיקר כי לראשונה סופרו בפנים גלויות ועם כל סקאלת הרגשות.
אגרוף בבטן על טיוח הפרשה. אגרוף בבטן על יחסו של גולן לבנות. אגרוף בבטן על היחס המשטרתי שקיבלו, אגרוף על ההשחרה שחוו, ואגרוף בבטן על זה שההלבנה ניצחה והנרטיב שהשריש אייל גולן כבש את הציבור. גועל נפש לא משתבח עם הזמן, הוא רק הופך למסריח יותר (אפילו אם רני רהב והתקשורת הלבינו אותו עשור).
"אייל אמר לי בעימות במשטרה, 'את צל. את אות'", סיפרה טאיסיה. "אבל אני כבר לא אותה ילדה בת 17, לא תלמידת בית ספר, לא מוחלשת, לא רמוסה, והכי חשוב - לא מתביישת בכלום".
לתוכנית של אסנהיים וקובן קוראים "יהיה טוב". עדותה של טאיסיה הבהירה כי לא יכול להיות טוב לקורבנות תקיפה מינית בישראל. מישהו שר פעם "מי שמאמין - לא מפחד", לא?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו