סטודיו לחלומות | דיסני+
"הקול בראש" היה סרט יוצא דופן. הוא הצליח לדבר בצורה דומה גם לילדים וגם למבוגרים. בעשור שחלף מאז יצא לאקרנים הוא טיפס למעמד של סרט חובה לצפייה, ואפילו סייע לדור הצעיר להבין את משמעות הרגשות, וכל זה - בחברה ששמה דגש גדול יותר ויותר לאחרונה על מודעות למצב נפשי.
כמו עם כל דבר מצליח, ההצלחה של "הקול בראש" התפתחה לסרט המשך, וכעת גם לסדרת ספין־אוף חדשה, "סטודיו לחלומות" (Dream Productions). ארבעת הפרקים שלה, מדובבים באנגלית או בעברית, עלו אתמול לדיסני+, והם מתרחשים בתקופת הזמן שבין שני הסרטים.
שני סרטי "הקול בראש" עקבו אחר דמויות שהן למעשה הרגשות הפעילים בראשה של הילדה הגיבורה, ריילי. כעת, כשהיא מתבגרת וזיכרונותיה זקוקים לעיבוד נוסף, הם נשלחים לסטודיו לחלומות, שזה מין אולפן הפקות גרנדיוזי שבו מצלמים את החלומות שריילי חולמת מדי לילה. בסטודיו הזה עובדים במאים, תסריטאים, שחקנים, אנשי הפקה ומנהלים, כולם צבעוניים וכדוריים כמו הדמויות בסרט המקורי, וכולם מנסים לייצר חלומות שלא יישכחו. זה כמובן מסתבך, ומייצר תופעות לוואי הנפתרות בתום ארבעה פרקים קצרים ומהנים.
"סטודיו לחלומות" בהחלט מצליחה לשמר את הווייב המיוחד של הסרטים שעליהם היא מתבססת. היא שנונה, אינטליגנטית ועמוסה בבדיחות שמכוונות לילדים ולמבוגרים, והיא הכי מתאימה לצפייה משפחתית משותפת.
על פניו, סדרה כזו, שיוצאת בסך הכל חודשים בודדים אחרי הסרט השני, אמורה להיות עוד אמצעי כדי לרכוב על הפרנצ'ייז המצליח, לסחוט מאיתנו עוד כסף ולפתח את היקום המוכר, שהוא גם ככה רווחי מאוד - אך "סטודיו לחלומות" היא סדרה כל כך חמודה, שהיא רק עושה נעים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו