ייתכן כי הגענו לרגע שבו כדאי לבטל את תרבות הביטול. במבט לאחור, אני לא משוכנע שהשיטה - למחוק ולהוקיע מהמיינסטרים אנשים שלא התאימו לכללי החברה המעודכנים - עדיין רלוונטית ויעילה.
במה עזרה לנו תרבות הביטול? הרי בני אדם ממשיכים להטריד, להשפיל ולהתאכזר לאחרים. השיימינג הציבורי לא גרם לטיפוסים כאלה להשתנות. בפועל, חלק מהמבוטלים הצליחו לאורך הזמן לטשטש את הכתם (הנה, משה איבגי כבר מככב בפרסומת), בעוד אחרים חוו ניסיון לקנסל אותם כדחיפה מעלה (נגיד, נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ או איל גולן). לתרבות הביטול אין חוקים, היא מתפקדת בדרך כלל כנשק ציבורי ללא הבחנה בין חומרת המעשים. מפורסמים בוטלו בגלל דייטים גרועים או עקב דעות פוליטיות/חברתיות, ובאוניברסיטאות בארה"ב משתוקקים היום לקנסל את מדינת ישראל, כי מותר לבטל הכל.
הדוקו "לואי סי.קיי: מצטער/לא מצטער" (yes ו-HOT) מדגים את הבעייתיות של תרבות הביטול והשלכותיה; הפיק אותו ה"ניו יורק טיימס" - גוף התקשורת שחשף בזמנו חמש נשים שטענו כי הקומיקאי הנערץ ביצע מעשה מגונה בנוכחותן. כזכור, הסטנדאפיסט לא הכחיש, התנצל, פוטר והפסיד 35 מיליון דולר. אחר כך נעלם לצורך "חשבון נפש" וחזר מהר כדי לרכוב על הפרשה ולצמוח מחדש. הביטול בוטל, חלקית.
"מביש": ה-BBC צנזרה את המילה "מחבלים" בסרט על הטבח בפסטיבל הנובה
"חשוב שישודר בכל מקום": סרט תיעודי על הטבח ב"נובה" נמכר לשידור באוסטרליה
פרסומת | פתיתים של תקווה
רגע לפני הקרנת סרט תיעודי על הטבח במסיבת הנובה: בית קולנוע יהודי בלונדון הושחת
"אם הוא היה בחיים - הוא היה ממציא את עצמו מחדש": הסרט שמנציח את הקומיקאי האגדי
כעת הסרט מציף מחדש את השמועות וההאשמות, אבל כבר לא בטוח מי הקורבן פה. הדוקו מזכיר כי לואי נחשף כסוטה וכאיום על המין הנשי, אך אולי שפטנו אותו לחומרה? בוודאי אחרי שחטף נוקאאוט לפרצוף. לתרבות הביטול אין חוקים וגבולות, היא כוחנית, אינה שוויונית ומבוססת על "למען יראו וייראו". אבל כמה פעמים אפשר לבטל בן אדם?
הניסיון הנואש של ה"ניו יורק טיימס" להחיות את התחקיר הצולע שלו על לואי, ולגרום לביטול מחודש - נידון לכישלון. האמת, "מצטער/לא מצטער" הפך את דעתי על סי.קיי, וגרם לי לחשוב מחדש על המקרה של לואי. כי אולי עדיף לבטל את תרבות הביטול, ולחפש פתרון חינוכי אחר.
לואי סי.קיי: מצטער/לא מצטער | yes דוקו, HOT8
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו