הטַבָּח - עונה 2, yes דרמה, 22:00
כדי להימנע מבלבול מטריד, כשכותבים היום על הסדרה של גל תורן וגורי אלפי, מומלץ לנקד את שמה. סדרה על טֶבַח היא בוודאות הדבר האחרון שמתחשק לצפות בו; לעומת זאת, טַבָּח זו הוויה אחרת לגמרי. טבחים מטבעם קלים יותר לבליעה ולעיכול. שפים ידועים בציבור כטיפוסים שבורים ורגישים, מקועקעים ואהובים, ולכן כבר יותר מעשור מייצגים על המסך את בבואת דמותו של הגבר הישראלי המודרני - בריאליטי או בדרמה.
בקיצור, בצל המצב חזרה היום (ראשון) ״הטַבָּח״ לעונתה השנייה ב־yes. בזאת הקודמת קיבלנו עלילה בעצימות גבוהה על מטבח של מסעדת יוקרה, והפעם השף וחבריו פועלים לפתיחת מקום חדש. הצילום בסדרה עדיין מדהים, אבל מה קורה עם הדמויות שלה? ספוילר: הגברים של "הטבח" עודם ילדותיים ושבריריים, מדחיקי רגשות ואבודים, חיים ברוטינה של סיגריה וקוק בשירותים, רדיפת שמלות וכיבוש מלפפונים.
ואולי, בעצם, הגבר הישראלי לא בדיוק כזה. צפייה בשידורי המלחמה מבליטה גברים אחרים למדי. חיילים מאובקים בעלי שפם מטופח ותותח הכי ארוך בשכונה. עם קסדה ומדים הם משחררים הצהרות מאיימות כשסכין בין השיניים וכדור בקנה. לפתע, בחסות הלחימה, אידיאל הגבר הישראלי חווה שדרוג, והמודל התעדכן מגל תורן וגורי אלפי לדני קושמרו ודניאל הגרי.
מיהו ומהו הגבר הישראלי, ומה הוא רוצה להיות? זה מרגיש שגבר ישראלי טיפוסי חייב למצוא את עצמו בסקאלה שבין לוחם חסר פחד ובלתי מנוצח לבין גברברי המטבח הילדותיים והשבירים.
כבר בסיקסטיז, כשמשה דיין סימל את הגבר המחוספס שניצח במלחמה, בנו אסי גילם בסרט "הוא הלך בשדות" את מודל הצבר המעודכן של ״יפה הבלורית והתואר״. מין גבר מבולבל ושבור, מעט ילדותי, גיבור אובד דרך שנכשל שוב ושוב. 50 ומשהו שנים אחרי, והגבר הישראלי עודנו הולך לאיבוד דרך גזוזטרה בעזה. שבור ואובד דרך.
הביקורת הזאת מבוססת על שלושת הפרקים הראשונים (ועל שלושת החודשים הראשונים של המלחמה), אבל נדמה כי גורל העונה השנייה של "הטבח" (ותכלס, גם של המלחמה) תלוי באופן הדוק בגברים שמובילים אותה. אם יישארו אבודים וימשיכו לריב עם עצמם - יסחפו את הסדרה כולה לאבדון. אם ישכילו לעבור תהליך התבגרות אז הסדרה כולה תתבגר, וזה בדיוק האלמנט ש"הטַבָּח" הכי צריכה כדי להפוך לסדרה ממש טובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו