פרשיית הקפיצה של חבר קבינט המלחמה בני גנץ למסיבה בסופ"ש הקשה שעבר על צה"ל המשיכה להעסיק את משדרי אמש. לפחות על דבר אחד אפשר להסכים: מדובר באירוע הוקרה לפעילת ההסברה נועה תשבי ולא יותר. את אירוע ההוקרה מהתקשורת הישראלית שקיבל גנץ מאז אפשר לסכם במילה אחת: מפחיד.
מפחיד לראות איך פרשנים מובילים לא מוכנים לבקר נבחר ציבור על מה שהוא בסך הכל מעידה, ומפחיד גם לחשוב איך עובד הסיקור המוטה הזה בנושאים האקוטיים והרגישים ביותר שבהם נוגע גנץ.
בתוכנית הבוקר של ניב רסקין, למשל, קברו את הסיפור בקוקטייל של סופרלטיבים: "גנץ לקח כוס קוקטייל, חייך את החיוך המזויף והלך משם", "הוא הלך לאירוע חשוב למדינת ישראל, לא מצאו אותו בג'קוזי עם ארבעה חברים ואז משחק פוקר...", "הבן אדם נמצא בקבינט המלחמה, כולנו יודעים שהלב והראש שלו במקום הנכון. אז צילמו אותו מחייך, מה קרה?".
עוד מעט נגיע למנה העיקרית והמפחידה, שמוכיחה איך הצופים הישראלים שוב קיבלו את תקשורת הסיקור האוהד של ממשלת השינוי, זו שבמשך שנה וחצי אמרה לעצמה "הפוליטיקאים הנכונים עכשיו בשלטון, אסור לבקר אותם".
תקשורת מאוזנת היתה מסכמת שחבל שנולדה תמונה כזו, או נזכרת בהשתלחות ההיא בתמונה המביכה של חברי הקואליציה נקרעים מצחוק באישור התקציב בכנסת. אבל את גנץ צריך לחבק, אולי הוא עוד יחליף פה את מי שצריך יום אחד. מה שקיבלנו ערב לפני כן היה אירוע טלוויזיוני היסטורי: הגנה על נשוא האייטם, שהצליחה להיות מביכה בהרבה מאותו נשוא אייטם עצמו.
הפרשן הפוליטי, כן, הפוליטי, יאיר שרקי, קפץ ראשון להגן על פוליטיקאי ותפקד כחבר אופוזיציה מהחלומות. "מה שמעורר הרבה יותר אי־נוחות הוא, בשתי מילים: מכונת הרעל. כי מה יש לנו כאן? אב שכול, מישהי שעושה הסברה למען ישראל, ואדם שנכנס מתחת לאלונקה הפוליטית וייצר את ממשלת החירום הזו. הוא יודע עם מי הוא נכנס למיטה, והוא ידע שהוא יתעורר עם פשפשים".
הבנתם? "מכונת הרעל", מושג שהמציא פוליטיקאי אחר, נפתלי בנט, שגם אותו ליטף שרקי לאורך ממשלת השינוי, היא מה שמדאיג פרשן פוליטי - לא שיקול הדעת המדאיג של רמטכ"ל לשעבר ומנהל מלחמה בהווה לא לדלג על מסיבה מיותרת. לא צריך לדמיין את שרקי נגעל מסרטונים כאלו אם נתניהו או גלנט היו נתפסים בערב כזה. מספיק לדמיין אותו מתגולל על ח"כ זוטר או על אחד מבניו של ראש הממשלה.
בערוץ 13, הפרשן הצבאי והרב הראשי להמצאת נוהגי אבלות חדשים אור הלר, ניסה זווית מקורית לפחות. "קודם כל אני לא מקבל את הכיתוב 'מסיבה'", אמר, "יש כאן המשך של שבעה בעיניי, המשך השבעה של אייל וולדמן לבתו. אין כאן טעם לפגם, זה סתם חיפוש".
אבל כל שרקי יודע שאם הפרמטר הוא "מה עושים נבחרינו בזמן שחיילים נהרגים", אז חבר בכיר בקבינט המלחמה לא היה צריך להצטלם מצחקק בערב כזה, ולא לצאת בכלל מהרכב ולעלות לפנטהאוז - ולא רק מחשש שייתפס בעדשת המצלמה. גם שיחה קטנה עם הנהג היתה מונעת צחקוקים עם נועה תשבי. אבל כשאתה כל כל מאותרג בתקשורת, מה זה כבר קוקטייל עם ידידה?
הכותב משמש לעיתים פאנליסט בערוץ 14 ובכאן 11
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו