בחודש וחצי האחרונים למי בכלל יש קשב לצפייה בספורט?

בצהרי יום ראשון האחרון הפציעה בקבוצת הווטסאפ של החבר'ה הודעה: "יש משחק?". בקבוצה של חבורת גברים שחצו לא מזמן את גיל 40, לפני העידן שהחל ב־7 באוקטובר היה מדובר בהודעה שכיחה ביותר שאחריה מתחילים ויכוחים מי מביא את הבירות והפיצוחים, לצד עצות איך מקבלים פס מהאישה. אבל בינינו, בחודש וחצי האחרונים למי בכלל יש קשב לצפייה בספורט?

לא במפתיע, מי שהצליחה לבסוף לכנס אותנו לצפייה משותפת באירוע ספורטיבי היתה נבחרת ישראל בכדורגל. החבר'ה של אלון חזן נכנסו השבוע, תוך כדי המלחמה, לאחת מסדרות המשחקים החשובות בהיסטוריה של הנבחרת.

במשחק הראשון הם אמנם הפסידו בסופו של דבר על כר הדשא - אם אפשר לקרוא למגרש בקוסובו, שנראה יותר כמו שטח בעזה שזכה לכמה גיחות של חיל האוויר, כר דשא - אבל השידור של ערוץ הספורט שעטף את המשחק היה סוג של ניצחון שגם נתוני הרייטינג, 11.3% (המשדר השני הנצפה באותה שעה), מאשרים אותו.

זה התחיל בבחירה החכמה לצאת מהאולפן הממוזג בהרצליה לבסיס בצאלים. למרות שאלי אוחנה נראה נבוך מעט כשאחד החיילים תלה עליו צעיף של בית"ר ירושלים, השידור עם ומתוך לובשי המדים הלאומיים יצר בדיוק את האווירה הדרושה לקראת המשחק.

גם התוכן התאפיין בשילוב נכון ורגיש בין הספורטיבי והמקצועי לרוח הפטריוטיות והגאווה הלאומית, שלמרות שנטתה לעיתים לקלישאתיות־יתר, כי הרי ככה זה בספורט, היתה טאץ' מדויק בטיימינג מכריע. בלטה לטובה הכתבה של מוטי פשכצקי על היממה שלפני המשחק בקוסובו, שלמרות היותה מדינה מוסלמית כמעט לחלוטין - גם בה נמצא היהודי הטוב שהדליק נרות למען שחרור החטופים.

אם בכל זאת היה חסר משהו, זה אולי שילוב של סטנדאפיסט או בדרן עם זיקה לכדורגל, ולא חסרים כאלה. מישהו שיקליל מעט את האווירה הקצת־מעונבת־מדי ששררה בפאנל, ידבר עם החיילים שמסביב ויספק איזשהו חיוך לפני המשחק ובמהלכו. זה בסדר, כבר מותר.

אז נכון, על המגרש הפסדנו, אבל הראיון עם אחד, ערן זהבי, שחזר למדים הלאומיים אחרי פרשה שלא כיבדה לא אותו ולא את הצוות המקצועי של הנבחרת ודיבר בעיניים דומעות ובגרון חנוק בסיום המשחק, הצליח ליצור לחלוחית גם אצל כמה גברים לא הכי צעירים (ולפי הרייטינג - לא רק אצלנו), ממדינה שמנסה לקום מיום שחור.

מחר (רביעי), למרבה הצער באצטדיון פנצ'ו ארנה שבהונגריה ולא בבלומפילד שביפו, תעלה הנבחרת למשחק מכריע נוסף מול שווייץ. לא חשוב מה תהיה התוצאה על הדשא, נראה שמי שמחפש להתנתק מעט מהחדשות בלי לפשוט את חליפת החיבור למדינה ולמצב ימצא את מבוקשו בערוץ הספורט. יאללה ישראל, מלחמה.