שידורי השיבוש: במאבק בין הגושים - הערוצים נהיו כלי משחק ושופר מסרים

"תשמור על עצמך", ביקש מנחה תכנית הבוקר, שי גולדן, מהשליח של ערוץ 14 לסיקור ההפגנות בתל אביב, עתי שלו, כאילו הוא שולח חייל לקרב מסכן חיים. היה מוקדם בבוקר וצומת קפלן עדיין היה ריק ממפגינים, אולם השניים הסכימו בשידור כי הסיכוי שהכתב יחטוף משמאלנים גבוה מהממוצע.

איך קרה שעיתונאים מתכוננים לנורא מכל כשהם יוצאים לדווח מהשטח? שורש הבעיה נעוץ בכך שהתקשורת כבר לא מתפקדת כגוף ניטרלי ומאוזן. היום כל אחד מייצג משהו או עובד בשביל מישהו, והערוצים נהיו כלי משחק ושופר מסרים במאבק בין הגושים.

ברגע שהתקשורת התנדבה להיות מוטה מיוזמתה, היא מייד נצבעה כמטרה לגיטימית בעיני הצד שמתנגד אליה. כתוצאה מכך, התעצם בחודשים האחרונים העליהום הציבורי כנגד כל ערוצי החדשות, ועיתונאים רבים הותקפו פיזית.

כשעמדת השידור היא מוקד ההתרחשות

הכתב של 14 נשאר לעמוד באותה נקודה והמתין. בצהריים התמלא הצומת במפגינים. מכיוון שבניגוד לכתבים המתחרים, בערוץ 14 דוגלים בגישה של לעמוד במקום ולדקלם בלקוניות למצלמה (במקום לשוטט בין מוקדי ההתרחשויות או לדובב אנשים בולטים בשטח), אז נוצר מצב שעמדת השידור הנייחת שלהם הופכת מוקד התרחשות בפני עצמו, ומפגינים מתאספים סביבה כדי למחות. "האנשים פה לא הגיעו לתקוף אותי אישית, אלא את ערוץ 14. הם תקפו את מחנה הימין", הסביר שלו באחד מדיווחיו.

אחרי שלל דיווחים היסטריים שכללו דחיפות, קללות וצעקות, ניגש אל הכתב אדם שצפה בו בטלוויזיה והתנדב לאבטח את שלו בשדה הקרב. בהמשך הצטרפו אליו עוד כמה צופים חמומים, ולפתע נוצרה חומת מגן אנושית וביביסטית שחצצה בינו לבין המפגינים שהגיע לסקר את מעשיהם.

הפואטיקה של ריקלין 

"אם האנשים הטובים לא היו מגנים עלינו, זה היה נגמר בלינץ'", אמר אחר כך לשמעון ריקלין, וסיפר כי ביקש הגנה משוטר שהשיב לו "אתה מלהיט את הרוחות" והציע לעיתונאי לזוז הצידה. ריקלין סיכם בדרכו הפואטית: "היו עוד פעמים בהיסטוריה שבהן אמרו ליהודים שעצם ההימצאות שלהם בכל מיני מקומות מלהיטה את הרוחות".

עתי שלו היה הכי רועש, דרמטי ופופוליסטי, אבל הוא לא היחיד. בערוץ 13 דיווח רוני שצ'וצ'ינסקי מקפלן על ההפרעה לשידור אצל הקולגה מערוץ 14, אך עוד לא סיים לגנות וכבר התנפלה עליו אישה צעקנית. "רק לפני רגע גינינו, והנה אנחנו מקבלים בדיוק את אותו הדבר", סיכם בכעס.

בינתיים ב-12 דרש ירון אברהם, מנציג של "אחים לנשק" שישב לצידו, לקבל הודעת גינוי בכתב על התקיפה כנגד ערוץ 14. תקיפה שהייתה, למען האמת, סולידית ולא חרגה מהנוהג הישראלי של דחיפות, נאצות, תנועות מאיימות וטענות לשבירת ציוד. לא לגיטימי, אבל בו בזמן שני צלמי עיתונות חטפו מכות משוטרים בהפגנה בצפון, והכתב מאיר מרציאנו נדחף על ידי שוטר בשידור חי ב־13. אם אפשר לקבל סיכום יומי כדי שנדע כמה גינויים עוד צריך לשמוע - זה יהיה נוח יותר.

גם כשההפגנה התפזרה, עתי שלו נשאר באותה משבצת מתחת לקניון עזריאלי. אחר הצהריים התחלף הקהל סביבו, ונוצר רוב של בני נוער פריפריאליים בחופשת קיץ שיצאו לשופינג בתל אביב. "רק ביבי! שיישרפו השמאלנים, אמן", צעקו לו שניים בדיווח ל"מהדורה המוקדמת"; מאוחר יותר הוא הותקף ע"י חבורה שעשתה פרצופים למצלמה, והקיפה אותו לדחיפות הדדיות בשידור. סתם נערים ערסים שהתלהבו שהם בטלוויזיה. תוסיפו אותם לרשימת הגינויים.