"זו תמצית הסיפור של כולנו": ערן סויסה בטור מיוחד

במרכזו של פרק 8 של הסדרה "מחוברים" נמצאות שתי יציאות מהארון: אורנה בנאי ומיקי בוגנים. עדה בוגנים, אמו של מיקי, היא אחת מדמויות המשנה הטובות בסדרה והקשר שלה עם בנה מרגש. הם נכנסו לי ללב כבר במשפט המוחץ בפרומו, "אמא, את יודעת שאסור לך למות", והזכיר לכולנו את הפחד התמידי מהיום שבו נאבד את ההורים שלנו.

היא מספרת למצלמה איך שמעה לראשונה שבנה נצפה בגן העצמאות (מקום מפגש לגייז בניינטיז) ולקחה אותו לשיחת בירור במרפסת. הרבה אימהות מתעלפות מהמעמד הקשה הזה, אבל בניגוד למה שהיה נהוג באותה התקופה, היא קיבלה אותו באהבה כבר ברגע הראשון, וכמו כל אמא היא מעידה: "דאגתי מאוד כי אז זה לא היה כמו היום".

המקרה של אורנה היה מורכב, עצוב ומאתגר יותר. התגובה הקשה של ההורים ליציאה מהארון בגיל הנעורים החזירה אותה בחזרה פנימה. היא נחנקה בארון יותר מעשרים שנה. היום, מהפצע הכי כואב בחיים שלה, היא כותבת את הבדיחות הכי טובות שלה - אבל הטראומה עדיין שם. זה לא רק פרק על יציאה מהארון ועל ההתמודדות שאחרי. זה פרק על יחסים בין הורים לילדים, על דאגה, על זקנה ועל פחדים. זה פרק על קבלה, על אכזבה, על התמודדות ועל חמלה.

• אורנה בנאי: "אני נדלקת כשהמצלמה נדלקת"
• אורנה בנאי ובת הזוג בבילוי רומנטי בעיר
• "אתן מפלצות": דנית גרינברג ומיקי בוגנים נגד העוקבות

רגע אחד עדה בוגנים דואגת שאף אחד במשפחה המורחבת לא יעז להגיד מילה רעה על מיקי, ורגע אחרי, יצחק בנאי, אביה של אורנה, מספר כי הדבר החשוב ביותר שלמד בחייו הוא קבלת האחר, ובאותה הנשימה מאחל לבתו בעל. ועוד כשבת הזוג שלה יושבת לצידו.

רגע אחד מיקי בוכה מהתגובה המכילה והפתוחה של אמא שלו, כאילו לא עברו 30 שנה מאז שיצא מהארון, ורגע אחרי אורנה עדיין כועסת ומאוכזבת שאביה ז"ל עדיין מאחל לה גבר.

באמצע הפרק יש גם אתנחתא קומית בחסות בל אגם, כשבדרכה למצעד הגאווה היא ומיקי מגלים שלנהג המונית קוראים ניסים, השם שבל קיבלה אחרי שנולדה. גם אביתר בנאי, שהוא יהלום ואור גדול בפני עצמו, מספר שם על היחסים עם אורנה ועל הקשר שבין היציאה מהארון שלה לחזרה בתשובה שלו.

בעולם שהולך אחורה, שבו יש מי שרוצה לחוקק חוקים שייאפשרו לא למכור להומואים וללסביות עוגות, שיחה כזאת של הבנאים מקבלת חשיבות ומשמעות גדולה יותר.

אורנה ומיקי הם שני ליהוקים מעולים בעונה, ובתולדות הפורמט בפרט. אלו שני אנשים שמגיעים מבתים שונים ומרקעים אחרים, אך עם מכנה משותף אחד: הורים שרוצים בטובת ילדיהם, וילדים שלנצח יחפשו את האישור של הוריהם, ולא משנה כמה הם מצליחים ובני כמה הם. וזה כנראה תמצית הסיפור של רובינו על הכדור המוזר הזה.