העונה הרביעית של "את", שעלתה בסוף השבוע בנטפליקס, הלכה על רפורמה במערכת הפורמט והפכה את היוצרות - אבל זה לא בדיוק עובד לה.
• תסמונת העונה השלישית: "את" צפויה ומשעממת
בעונתה הקודמת של הסדרה, הסטוקר קילר השרמנטי ג'ו (פן בדג'לי) סיים את הפרק המשפחתי שלו ברצח אשתו ונטישת התינוק אצל אנשים טובים, ועבר לאנגליה למצוא את "האחת שלו", מריאן. בעונה הרביעית, שנטפליקס פיצלה לשני חלקים של חמישה פרקים (החלק השני יעלה בחודש מרץ), ג'ו עובר ללונדון במטרה להתנתק מהאובססיה שלו לקטילת אנשים וגברים שמעזים להיות בקשר עם מושאות אהבתו.
הכל באנגליה משתנה לו, ובמסגרת הרפורמה הוא צריך לנהוג בצד שמאל ולהתרגל לזה שעכשיו הפך להיות הטרף לאחר שהתעורר לצד גופה בסלון. הוא מגדל זקן, מחליף את השם לג'ונתן מור, מתחזה לפרופסור לספרות באוניברסיטה, כולל סט ג'קטים אלדד יניביים.
המו-ג'ו ההוא התחלף בעוד עלילת מתח שראינו כמותה מאות פעמים, סביב פתרון תעלומת רצח ולא בטוח ש "את" שומרת על המקוריות שסחפה את מעריצי הסדרה אז בתקופת הקורונה.
"את" עדיין שנונה ומסוגננת, ובדג'לי עדיין מלא כישרון, אבל גם בעונה החלקית הזו היא נשארת בגדר דרמת פשע שסולחים לה על הפאקים באמינות. נתעלם מהמשטרה שבמשך שלוש עונות לא עולה על הררי הגופות שהשאיר מאחוריו. איפה המועצה להשכלה גבוהה שתעשה על הפרופסור גוגל קטן ותעלה על התרמית?
"את", עונה רביעית, נטפליקס