פרופסור אמריקני טוען: "ג'פרי דאהמר לא היה פסיכופת"

הסדרה העלילתית החדשה על אודות הרוצח הסדרתי ג'פרי דאהמר מרתקת בשבועות האחרונים צופי טלוויזיה רבים, המזועזעים נוכח מעשיו, שכוללים, בין היתר, רצח ואכילת קורבנותיו. המילה "פסיכופת" נזרקת לא אחת כדי לתאר פסיכולוגית, לפחות באופן שטחי, את מבנה אישיותו המטריד של דאהמר, אך יש מי שטוען כי לא מדובר באבחנה מדויקת כל כך - או בכלל.

פרופסור ג'יימס פאלון, מדען וחוקר בתחום הנוירולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה, טוען כעת כי האיש שדמותו עומדת במרכזה של אחת הסדרות המדוברות ביותר בעת האחרונה, אינו פסיכופת כלל, שכן הוא "לא עונה להגדרה" והתנהגותו אינה תואמת לתבנית המתארת אדם ככזה.

פרופ' פאלון (74) אומר כי בעוד פסיכופתיה מאופיינת בהיעדר אמפתיה לזולת, דאהמר דווקא חווה אמפתיה והזדהות רגשית מסוימת. במקום זאת, פאלון טוען כי דאהמר, אשר רצח 17 גברים וילדים, סבל מהפרעת אישיות גבולית. הפרעה זו מאופיינת על ידי חוסר יציבות או חוסר יכולת ויסות רגשית ושליטה מועטה בדחפים. כפי שהוא מאבחן זאת, אלה הם מאפיינים מובהקים של הרוצח.

עוד אומר פאלון כי אין להשתמש במונח "פסיכופת" כתיאור גנרי לכל הדמויות העומדות במרכזם של סרטי וסדרות פשע אמיתי, שכן לרוב הנושא מורכב יותר. "ג'פרי דאהמר לא היה פסיכופת בכלל", הוא אומר. "מעולם לא אושר שהוא פסיכופת והוא לא אובחן ככך, אבל כולם מניחים באופן פשטני שכל אדם רע הוא פסיכופת. הוא הפגין אמפתיה רגשית, בעוד פסיכופתים רבים נעדרים יכולת זו".

תכונה נוספת המאפיינת אלה הלוקים בהפרעת אישיות גבולית היא פחד מנטישה. לטענתו של הפרופסור, זו הסיבה שבעטיה רצח דאהמר את קורבנותיו. "תכונה רווחת בקרב בעלי אישיות גבולית היא פחד מטורף מנטישה, ונראה שדאהמר חי בפחד קבוע מנטישה", הוא מסביר. "כאשר הגברים שפגש ניסו לעזוב אותו, הוא הרג אותם כדי שלא יוכלו לעשות זאת". עוד הוא טוען כי אקט הקניבליזם של דאהמר היה דרך נוספת להבטיח שהם "לא יוכלו לעזוב".

"המון אנשים חשים כך לגבי תינוקות או גורי חיות", הוסיף. "תחושה של 'אני אוהב את התינוק הזה כל כך, שאני רוצה לאכול אותו...'. דאהמר לקח נטייה אנושית זו אל הקיצון, מפני שהיה זקוק לתחושה שהאדם יישאר איתו תמיד והוא לעולם לא יינטש". כמו כן, זיהה פאלון בדאהמר התנהגות נטולת רסן ומתירנות מינית – תכונות נוספות המאפיינות בעלי הפרעת אישיות גבולית.

יש לציין כי הוא מדגיש שהיות שאין לו גישה לסריקות מוח ולנתונים גנטיים אחרים של דאהמר, לעולם לא ניתן יהיה לדעת בוודאות אם מדובר היה באדם עם הפרעת אישיות גבולית קיצונית או בפסיכופת. "כולם נוטים לחשוב שכל הרוצחים הסדרתיים הם אותו הדבר", אמר, "אבל מעולם לא אושר שהוא היה פסיכופת. מאפייניו אינם תואמים להגדרה, ואני לא מאמין שהוא היה כזה".