אומרים שהחורף חזר, שהדרקונים שבו לירוק אש, לבני השיער השתלטו על המסך, עורפים ראשים בכיכר העיר ו"משחקי הכס" שוב חזרה להיות טרנדינג כאילו חזרנו בזמן 200 שנה אחורה – כאילו שכחנו את הסיום המביך של סדרת המופת ההיא, שביאס את מרבית צופיה הנאמנים והעייפים.
והנה, הלילה (שני) התפוצצה עלינו "בית הדרקון", סדרת הבת של המצופה של "משחקי הכס", שסוקרת את התככים בשושלת משפחת טארגאריין מממלכת ווסטרוז, שהתרחשו 172 שנים לפני לידת דאינריז המיתולוגית, אם הדרקונים, מנתצת השלשלאות ושאר התארים הנלווים לראשונה לשמה.
המון מונח על הכף. סדרת הפריקוול, שכמו בסדרה האם נוצרה על ידי ג'ורג' ר.ר. מרטין האגדי, מבוססת על אחד מספריו. מרטין עצמו אף היה מעורב אקטיבי בהפקת הסדרה, כנראה כי הוא פשוט יעשה הכל כדי לא לסיים לכתוב את ספר ההמשך המצופה, שעליו הוא עובד מאז 2011).
גורלה של היצירה החדשה יכריע האם היה מקום לעוד סדרה שמתעסקת בקרב על כס הברזל. אם תהיה להיט – זה יאשרר ל-HBO את הכדאיות שבהמשך התרחבות היקום של שבע הממלכות. כישלון יעמיד בספק את הצורך של מיליוני מעריצים לקבל בעתיד עוד סדרות מעולם הפנטזיה של מרטין.
במרחק הזמן, ונגיד ששלוש שנים הן מספיק זמן, מה אנו זוכרים מ"משחקי הכס"? אם להודות, בעיקר ציצים ודרקונים. עם זאת, היו בה גם אלמנטים אחרים, אשר משוכפלים כעת אל תוך "בית הדרקון". למשל, הטירוף של המונרכיה, מאבקים פוליטיים, אלימות ברוטלית, איברים כרותים, בגידות, פאות איומות, רומנים אסורים, גילויי עריות, פדופיליה, בריתות ותחבולות אסטרטגיות, וגם חתונות אינטרסנטיות.
כדי להעצים את החיבור, ברקע של "בית הדרקון" תשמעו את המוזיקה האייקונית של "משחקי הכס", וכמובן שהעלילה עצמה מתעסקת בקשרים בין אותן משפחות וממלכות מוּכרות. יש בה הרבה דם, פחות ציצים, והכל נעטף עם מאבקים יצריים בין הדמויות על איוש כס הברזל.
כמעט 200 מיליון דולר הושקעו ב-10 פרקי העונה, בכמויות של ניצבים, בתלבושות מוקפדות, לוקיישנים מטריפים ואפקטים ממוחשבים. הסיפור המרכזי נובר בקרב הפנים-משפחתי של הטארגאריינים, ומעלה לדיון את המאבק בפטריארכיה. כבר מהפרק הפתיחה של התוכנית, מערערות הדמויות הנשיות על המסורת הגברית השמרנית בממלכה ודורשות שינוי שיאפשר לאישה את הזכות לשלוט. מדובר בפריצת דרך היסטורית בעולם של הסדרה, שתעצב בעתיד היקומי את המסלול עבור אריה, סרסיי, סאנסה ודאינריז להיות מי שהן.
בהשוואה לקודמתה, "בית הדרקון" משדרת וייב נשי יותר. היא מתרכזת בשתי דמויות שמתחילות את הסיפור כנערות צעירות וחברות מאוד קרובות, ומשם ההתרחשויות מובאות אלינו מנקודת מבטן שמציפה את הקושי להיות אישה בממלכת ווסטרוז העתיקה. גם כאן הנשים חוות אלימות, השפלות, הקטנה וניצול, בדיוק כמו הנשים מסדרת המקור. לפחות הפעם לא מנופפים לנו בפרצוף עם סצנות אונס מנותקות מהקשר.
את ההצלחה של "משחקי הכס" כדאי לייחס לאפיון הדמויות – מהנבלים ועד הדמויות הזניחות. כולן היו מיוחדות, עמוקות ומרשימות, ויחד הן הפכו את הסדרה לכזאת פופולרית. "בית הדרקון" משתדלת לא להתפזר, ומתבססת על תסריט ממוקד עם מספר דמויות יותר מצומצם.
הציפיות ממנה לשחזר את אותה ההצלחה של אחת מהסדרות המצליחות ביותר בתולדות הטלוויזיה יהיו כנראה בעוכריה, מכיוון שהכל יקום וייפול על החיבור של הצופה לדמויות. "בית הדרקון" מנסה להמציא חאליסי חדשה או ג'ון סנואו אלטרנטיבי, אולם רוב הסיכויים שהדמויות שלה לא ימריאו לאותם הגבהים. מאידך, הכניסו 17 דרקונים לעלילת הסיפור – ככה שבטוח יהיה אש.
"בית הדרקון" – פרק הבכורה, yes, HOT וסלקום tv
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו